המפץ הגדול בפתח תקווה: בנייה של 17 אלף דירות חדשות

ארבע עיריות שבמשך שנים ארוכות התנגדו להרחבת הבנייה בשטחן, התרככו והן בדרך לחתימת הסכמי גג להאצת בנייה עם המדינה, כך נודע ל"כלכליסט". בראש ובראשונה מדובר בעיריית פתח תקווה, שאמורות להבנות בה יותר מ־17 אלף דירות, וכמו כן משאים ומתנים מתקדמים מתקיימים כיום גם בין משרדי השיכון, רשות מקרקעי ישראל והאוצר לבין עיריות רמת גן ורמת השרון, ועם עיריית יהוד.

על פי ההסכם המתגבש עם פתח תקווה, 12 אלף מהדירות צפויות להיבנות ממזרח לעיר בשטח מחנה סירקין המתפנה. 5,000 נוספות צפויות להיבנות בצפון העיר בשטח הסמוך לפארק המטרופוליני המתוכנן לקום על גדות הירקון.

המגעים להסכם הגג החלו לפני מספר חודשים בעקבות המהפך הפוליטי בעיר בבחירות המוניציפליות האחרונות, כאשר רמי גרינברג ניצח את יצחק ברוורמן, ראש העיר היוצא. ברוורמן התנגד נחרצות לתוכנית הבנייה בסירקין בטענה כי בנייה מסיבית תגרום למחסור בתשתיות ותוביל לעומסי תנועה באזור, וטען כי יש לפתח את תשתיות התחבורה לפני אישור תוכנית לקליטת אלפי משפחות חדשות.

שטחים פתוחים ברמת השרון צילום: ויקיפדיה

30 אלף דירות חדשות ומערכות הסעת המונים

בשטח מחנה סירקין מקודמות כיום שתי תכניות המשתרעות יחד על פני 2,580 דונם, שבו יבנו אלפי הדירות וכ־400 אלף מ"ר יוקצו לתעסוקה ולמסחר. התוכנית העיקרית לבניית 8,000 דירות מקודמת בותמ"ל ותופקד להתנגדויות הציבור בקרוב. תוכנית לבניית 4,000 דירות נוספות במסגרת תוכנית "סירקין דרום" תקודם רק לאחר כינונה של הממשלה החדשה.

בנוסף לכך כולל הסכם הגג קרקע לבניית כ־2,500 דירות שתיועד כ"קרקע משלימה" שתסייע לכדאיות הכלכלית של שורה של פרויקטים להתחדשות עירונית בשכונות יוספטל, אחדות ועמישב. בסך הכל קיים בעיר פוטנציאל לתוספת של עוד 15 אלף דירות במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, כאשר מחצית מהן כבר מצויות בהליכי תכנון. הסכם הגג כולל גם פרויקט לבניית פארק עסקים והייטק על שטח של 1,000 דונם בין דרך אם המושבות לאצטדיון העירוני.

במקביל לפתח תקווה, רמ"י מנהלת שיחות לקראת חתימה על הסכמי גג גם עם רמת גן ויהוד. ההסכם עם רמת גן יכלול תוכנית לבניית כ־2,200 דירות בשטחים חקלאים של כפר אז"ר, תוכנית לבניית 3,000 דירות במסגרת פינוי בינוי של שיכון הרופאים בתל השומר־שיבא, ותוכניות של התחדשות עירונית בתוך העיר. בעירייה מאשרים כי מתקיימים מגעים ומערכים כי ההסכם ייחתם אחרי פסח.

אילוסטרציה. 12 אלף מהדירות צפויות להיבנות ממזרח לעיר בשטח מחנה סירקין המתפנה צילום: דוד הכהן

ההסכם עם יהוד כולל תוכנית לבניית 2,800 דירות על קרקע של מגשימים, וכן תוכנית לבניית 4,100 דירות בשטח שמשויך היום לישוב גני יהודה.

בסך הכל שלושת ההסכמים הללו ־ של פתח תקווה, רמת גן ויהוד ־ יובילו לבנייה של כ־30 אלף דירות חדשות באזור בקעת אונו בשטח שבין כביש 4 לכביש 40 ־ אזור שכבר כיום סובל מעומסי תנועה. המענה לכך יינתן באמצעות השקעה מאסיבית בתשתיות כבישים, ופיתוח מערכת הסעת המונים.

כך לדוגמה, הסכם הגג של פתח תקווה כולל תקציב של מאות מיליוני שקלים שיושקעו בפרויקטים תחבורתיים שאמורים לשחרר מעט מהעומסים ביציאות ובכניסות לעיר. ההסכם כולל שיפורים במחלפים ירקון וקסם, הפרדות מפלסיות בכמה כבישים, מספר מחלפים וכבישים נוספים שיכללו גם חיבורים לתחנת הרכבת ויציאה לכבישים 4 ו־471, נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים.

בנוסף המדינה מקדמת פתרונות הסעת המונים ובהם הקו האדום שיתחיל במזרח העיר יעבור בדרך בגין בתל אביב ויגיע לבת ים; הקו הסגול שיוביל אנשים מבני עטרות דרך תל השומר עד לצפון תל אביב. בנוסף לכך מקודמת תוכנית להקמת מטרו עם קו המתחיל בראש העין ועובר בפתח תקווה עד תל אביב. כמו כן משרד התחבורה באמצעות נתיבי איילון מקדמים כיום את פרויקט "מהיר לעיר" הכולל רשת חדשה של נתיבי תחבורה ציבורית באזור גוש דן.

רמת השרון: פוטנציאל בנייה גדול באזורים מבוקשים

גם רמת השרון בדרך לחתימה על הסכם פיתוח, צנוע בהיקפו בהשוואה לשכנות ממזרח, אך בעל חשיבות בשל מיקומו בפאתי תל אביב. ברמת השרון גלום פוטנציאל לבניית לא פחות מ־40 אלף דירות חדשות, במיוחד בשטח גלילות ובשטח מפעל תעש של אלביט מערכות. המתחמים האלה עוד לא בשלים לשיווק, ולכן בשלב זה רמ"י ורמת השרון מדברים על הסכם הפיתוח מצומצם.

ההסכם כולל תוכנית לבניית כ־3,000 יח"ד בשכונת נווה גן בדרום רמת השרון ־ הבעלות על כשליש מהשטח היא פרטית והיתר בעלות של המדינה. פרויקט הבנייה בשטח של המדינה יהיה במסגרת מחיר למשתכן, כאשר 20% מהדירות יוקצו לזכאים תושבי רמת השרון. במתחם חלה מגבלה המאפשרת להוציא היתרי בנייה ל־1,500 דירות בלבד, ואילו יתר היתרי הבנייה יתקבלו לאחר שתושלם סלילת כביש שיחבר את מחלף מורשה לנתיבי איילון ולמתחם דרום גלילות.

עוד כולל הסכם הפיתוח תוכנית לבניית 1,600 דירות סמוך לקיבוץ גליל ים. התוכנית כוללת אפשרות לבניית מבנים למסחר ותעסוקה בהיקף של 24 אלף מ"ר.

המגעים לחתימה על הסכם הפיתוח החלו כבר לפני כמה שנים בקדנציה הראשונה של ראש העיר אבי גרובר, מתוך הבנה כי אי אפשר למנוע בנייה בעיר השוכנת בלב אזורי הביקוש.

דרישות רמת השרון מהמדינה כוללות תקציב לפרוייקטי תשתית גדולים ובהם כביש עוקף שייצא ממחלף שבעת הכוכבים עד צומת הפיל ויתחבר לאיילון במחלף חדש.

המתנגדים: "הבעיה המרכזית היא העדר תשתיות"

משה פישר יו"ר מטה המאבק לבינוי שפוי, אומר על שורת התוכניות כי "הבעיה המרכזית היתה ונשארה היעדר תשתיות. הפתרונות האלה לא רלוונטיים ל־15 השנים הקרובות: תוסיף לשטח הזה עוד 50 אלף כלי רכב ויהיה מדובר בחסימה מלאה של האזור".

ראשת העיר יהוד יעלה מקליס אומרת ל"כלכליסט" כי: "אנחנו מבינים שהפתרון צריך להיות מערכתי, אך התנגדות לבנייה בעיר אחת לא תוביל לפתרון. מדינת ישראל תכפיל את עצמה עד 2048, איפה תשים את התושבים?!".

על רקע החשש מעומס יתר על תשתיות ובכבישים, ובגלל חשש כי קליטת מספר כה גדול של תושבים יוביל לגירעון בתקציב העיריות, גם השיחות עם יהוד ורמת גן ידעו עליות ומורדות בעבר. יהוד שבה כ־30 אלף תושבים תקבל במסגרת ההסכם כ־780 מיליון שקל לחידוש תשתיות בעיר הוותיקה, זאת כאשר סך תקציב העירייה ל־2019 עומד על כ־200 מיליון שקל. בנוסף, ישנן תוכניות לבניית 600 אלף מ"ר של בנייני משרדים שיניבו ארנונה ואמורים לתת מענה לבעיות התקציביות.