כחלון ורמ"י חשפו את התוכנית למפרץ חיפה: שיווק הקרקעות יחל ב-2025
התוכנית מתבססת על העברת המפעלים המזהמים, ניקוי וטיהור יסודי של הקרקע ומי התהום בעלות של 1.5 מיליארד שקל ותיושם עד לשנת 2032; היועמ"ש מנע קיום מסיבת העיתונאים בחיפה שבה ביקש כחלון להודיע על התוכנית, מחשש לתעמולת בחירות במתקן ממשלתי
התוכנית הלאומית למפרץ חיפה הוצגה היום על ידי רשות מקרקעי ישראל והמתכננים באירוע שבו נכח גם שר האוצר משה כחלון הנחשב לאחד מהוגיה.
- תוכנית אסטרטגית למפרץ חיפה: עד 100 אלף דירות במקום בתי הזיקוק
- המשרד להגנת הסביבה רוצה לצמצם את פעילות בתי הזיקוק בחיפה - בכפוף לשימוע
- עיריית חיפה מאיימת לסגור את מתקני בתי הזיקוק של בז"ן
התוכנית שנחשפה לראשונה בשבוע שעבר, מייצרת פתרון מקיף למפרץ חיפה. בניגוד לתוכניות שהוצגו עד כה, וכללו את המפעלים בתוכם ובהתאם את המשך החיים לצידם, התוכנית נוכחית משנה את התפיסה מהיסוד ומציעה לפנות את המפעלים ולתכנן מחדש את כל השטח המדובר, המשתרע על כ-36.5 אלף דונם.
לראשונה קבעו אנשי התכנון לוח זמנים לסיום טיהור הקרקע והמים ולתחילת שיווק הקרקעות. הלו"ז לביצוע התוכנית הוא: 2019-2025 - תכנון ותיאום הפרויקט, ניקוי קרקע ומי התהום יחל ב-2022 עד 2032 ובעלות מוערכת של 1.5 מיליארד שקל, ושיווק קרקעות יחל ב-2025. בשלב זה, לא צוין לאן בדיוק יפונו המפעלים, אך הכוונה היא להעתיק את מרביתם דרומה וחלקם ימוקמו מחדש בצפון הארץ.
מטרת העל של תכנית השלד, "מפרץ חיפה - עמק החדשנות" הינה פינוי אזור מפרץ חיפה ושטחו העצום במטרה לאפשר יצירת מסגרת תכנונית להקמת כ- 83,000 יח"ד במרחב ו-2.1 מיליון מ"ר תעסוקה ומסחר. כיום, אזור מפרץ חיפה חצוי ושסוע במערכת תשתיות וכבישים כאוטית, כאשר התעשיות הכימיות והפטרוכימיות מזהמות את האוויר בעיר ובקריות ומהוות מכשול לפיתוח וקידום העיר והסביבה.
בשלב א' של התוכנית מדובר על חיבור חדש לים הכולל מעגנות, תיירות, מסחר תעסוקה ומגורים. הקמת מרכז עירוני ראשי בצומת יגור, ופיתוח פארק מטרופוליני לאורך שדרת חלוצי התעשייה והפארק. בשלב ב', מדובר על ממשק עם הנמל, רצף ירוק עד לים הכולל את החיבור לנחל הקישון ולפארק הקישון, פינוי מתחם הדשנים ומתחם בתי הזיקוק, ניקוי הקרקע ופיתוח הפארק על קרקעות אלה.
בשלבים הבאים מדובר על פיתוח הממשק הבנוי והנופי עם הערים הסמוכות. מבחינת היקפים, מדובר על שיווק של כ-9,000 יח"ד ו-600 אלף מ"ר של תעסוקה כבר בשלב א' המתוכנן לצאת לשיווק כבר ב-2026, בשלב ב' ישווקו 36 אלף יח"ד ומיליון מ"ר של תעסוקה ומסחר, וב-2 פעימות נוספות ישווקו 18 ו-20 אלף יח"ד וכן 250 אלף מ"ר של תעסוקה ומסחר בכל אחת מהפעימות.
בין מטרות התוכנית, הקמת רצף אורבני בין חיפה לקריות שיעודד הולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית. התשתית המתוכננת היא רחובות עירוניים מעורבי שימושים ובעלי חזיתות פעילות, רצף שטחים פתוחים, ונגישות לים עם איכות חיים עירונית גבוהה. כך למשל, מתוכנן פארק מטרופוליני בשטח של 7,000 דונמים המתחבר לרשת של פארקים לאורך נחל הקישון ועד לים. השטחים החקלאים והפתוחים בדרום משמשים פרוזדורים אקולוגים החודרים עמוק לתוך המרחב העירוני הבנוי, כך שנוצרת "עיר חובקת טבע". השדרות העירוניות משלימות את הרשת הירוקה במרחב העירוני הבנוי.
התכנית מנצלת את מקורות הים כ"רשת כחולה"
כמו כן, התוכנית מנצלת את מקורות המים והים והגדירה זאת "כרשת כחולה". אזור המפרץ הוא שטח רווי מים וכולל את הקישון ויובליו: נחל ציפורי ונחל הגדורה, בריכות ותעלות טבעיות ומלאכותיות, ומי תהום גבוהים מאפיינים את השטח. התוכנית מציעה להפוך את נושא המים וההצפות ממטרד למשאב, מוצע להטות את מוצא הקישון מהנמל המסחרי אל חוף הים באזור חוות המיכלים סמוך לקריית חיים. התוואי החדש ישמש כנתיב שיט ומתוכננות עליו שתי מרינות. כמו כן כוללת התוכנית בריכות ותעלות נוספות וליצור סביבות מגורים ייחודיות על פלגי מים.
בנושא עירוב השימושים, הוא יכלול תעסוקה, מסחר, תיירות, מבני ציבור ומגורים. כמו כן, הרשת העירונית והמוקדים השונים לאורכה מהווים תשתית לפיתוח הפעילות העירונית. בצד התעסוקה והמסחר, התכנית משמרת את שטחי הנמל ועורף הנמל ורואה בו ככוח מניע לתעסוקה וכמרכב לוגיסטיקה. התכנית מציעה לשלב בגבול עורף הנמל שטחי תעסוקה ומשרדים המשולבים בבינוי אינטנסיבי הכולל שטחי מסחר וחזיתות עירוניות.
בנוסף, בצמתים ראשיים בשדרות חלוצי התעשייה ובממשק עם הים והפארק המטרופוליני מתוכננים מוקדים כלל עירוניים מעורבי שימושים המשלבים: כיכרות, מרכזי תרבות, מרכזי רפואה, מרכזים אקדמיים, מרכז ספורט, מוזאונים ומרכזי תחבורה.
בהצגת התכנית נכחו ראשי רשויות מאזר מפרץ חיפה ובהם: ראש עיריית קרית ביאליק אלי דוקרסקי, ראש עיריית קרית מוצקין חיים צורי, ראש עיריית קרית אתא יעקב פרץ, ראש עיריית קרית ים דוד אבן צור, ראש עיריית נשר רועי לוי, ראש מועצה אזורית זבולון עמוס נצר, סגן ראש עיריית חיפה דוד עציוני, חברת מועצת העיר חיפה שרית גולן שטיינברג.
שר האוצר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל משה כחלון הציג את התוכנית ואמר: "יכול להיות שצריך שר אוצר מחיפה שהוא והמשפחה לו מריחים את מה שקורה פה בשביל להבין למה חיפה תקועה. אם חברה צריכה להשקיע היום בהרצליה או בחיפה, לא ירצו לבוא למקום הזה. התקשורת מדברת רק על תחלואה, זיהומים ותמותה בעיר. אף אחד לא רוצה לבוא לפה- צריך לומר את האמת".
"יש כאן עבודה תכנונית של שנים. החזון נרקם לפני שלוש שנים, ומאז אנו עובדים עליה. התוכנית הגיעה אליי לפני חצי שנה ולא אישרנו אותה ועכשיו היא מוצגת לכולם. הרמתי טלפונים אישית לכל ראשי הערים להצגת התוכנית ולקבלת התייחסות שלהם. היעד שלנו הוא לתקצב את התוכנית. למה רק להתחיל בעוד עשר שנים אם אפשר כבר לסיים בעוד עשר שנים? יש לנו כוונה ברורה להניע את המהלך הזה. אם זה לא יהיה בתקופה שלנו זה לא יקרה. באופן מעשי אנחנו יכולים כבר להתחיל לנקות את הקרקעות תוך שנתיים.
"אז למה לחכות? יש פה נחישות וכוונה ברורה להפעיל את התוכנית. לא עוד הכנסת פילטרים בלבד, אלא תוכנית לאומית שתשנה את פני המפרץ. מצד שני לא נעלמה מעינינו בעיית העובדים. נעבוד בד בבד גם עם ראשי הרשויות כדי להביא פתרון לעובדים. אף ראש רשות שיושב פה לא צריך לדאוג".
את התוכנית מקדמים רשות מקרקעי ישראל באמצעות מנהל אגף בכיר לתכנון - רפי אלמליח וצוות התכנון יער אדריכלים (טלי ויעקב יער).
יש לציין כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט, מנע משר האוצר ויו"ר כולנו משה כחלון לקיים היום את מסיבת עיתונאים במשרדי
רמ"י בחיפה, שבה ביקש להציג את תוכניתו להצלת המפרץ, וזאת מחשש לתעמולת בחירות במתקן ממשלתי.
זאת למרות שמפלגת כולנו הודיעה לתקשורת על המפגש מבעוד מועד אך ברגע האחרון מסרה כי הצגת התוכנית הלאומית למפרץ חיפה בפני ראשי רשויות תהיה סגורה לתקשורת, עקב הוראת היועמ"ש.
ממשרד המשפטים נמסר כי הנושא נבחן ע"י המשנים ליועץ, רז נזרי וארז קמיניץ, ששוחחו בעניין עם שר האוצר והגורמים הרלבנטיים ברמ"י, על מנת להבין את סטטוס הדברים. בסופו של דבר הובהר על ידם, כי מסיבת העיתונאים במתכוננת שתוכננה מראש, בשים לב לעיתוי, למיקום ולתוכן, עלולה לעלות כדי הפרה של הוראת סעיף 2א' לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) והנחיות היועץ המשפטי בעניין.