לא רק נדל"ן וכסף: מנהל התכנון הנחה לבחון גם היבטים חברתיים בפינוי בינוי

מתוכנית שנמדדת במונחים של כדאיות כלכלית וכסף בלבד, הנחיות חדשות של מנהל התכנון מבקשות לייצר ערך רב ומגוון יותר לתוכניות ההתחדשות העירונית - מתוך הבנה שתוספת דירות אינה חזות הכל.

ההנחיות יצאו במסגרת מסמך שמוען לגורמים המקצועיים בוועדות המחוזיות, אליו מצורף מכתב פניה אישי מדלית זילבר, ראש מנהל התכנון, בו היא מגדירה את אחת המטרות שבקידום תוכניות התחדשות עירונית כ"ייצור מרחב אורבני שמתאים לכולם". דבריה של זילבר מלווים במונחים שעד כה לא היו חלק ממערכת התכנון; כך למשל כותבת זילבר כי יש לבחון כל תוכנית משלושה היבטים במקביל: התכנוני-אדריכלי, השדה החברתי, והשדה הכלכלי.

דלית זילבר צילום: ניב קנטור

המכתב וההנחיות נכתבו לאור ההבנה כי עד שנת 2040, כ-30% מתוכניות הבנייה בישראל יהיו להתחדשות עירונית. במסמך מציינים כי מדובר בהזדמנות לחידוש העיר, להעלאת הצפיפות העירונית, להרחבת היצע הדיור וליצירת מרחב ציבורי איכותי. אומנם לא מדובר בנושאים שזרים לעולם האדריכלות החדשה, זו שבונה ומרחיבה ערים בראיה רחבה וכוללת, אך נושאים אלה מעולם לא נבחנו באופן מסודר בתוכניות התחדשות עירונית.

הסיבה לכך שהדבר מתרחש רק כעת נובעת, ככל הנראה, מהניסיון שהצטבר במהלך השנים במנהל התכנון, יחד עם ביקורת שעלתה מהשטח לאור תכנון מתחמים קיימים. ניתן לומר כי מדובר בשלב השני של ההתחדשות העירונית: לאחר שנים שבהן המערכת עסקה רק בהגדרות הכלכליות כדי לאפשר לתוכניות להמריא ולצאת אל הפועל, כעת מבינים כי הגיע הזמן לעשות סדר, כך שהתוכניות יתרמו יותר גם לתושבים וגם למרחב האורבני.

את התפיסה התכנונית החדשה מציעים במנהל התכנון לבחון בארבעה שלבים: בחינה מקדמית עקרונית של נפחי הבנייה והראיה העירונית הכוללת; מיפוי המצב הקיים, בין היתר של האוכלוסיה והנתונים הכלכליים; בחינת חלופות שיתאימו למגוון אוכלוסיות; ולבסוף, הכנת תוכנית שתתאים לצרכים תכנוניים - חברתיים וכלכליים.

צילום: שרון צור

התחבורה הציבורית והולכי הרגל - במרכז

המסמך מתייחס, למשל, לנושא התחבורה והחניה, ושם במרכז את התחבורה הציבורית, את הולכי הרגל ואת רוכבי האופניים; זאת, בהמשך למסמך מדיניות בנושא תחבורה שפורסם השבוע ועסק גם הוא בדגש הרב שיש לשים לפיתוח אלטרנטיבות אלה, על פני המשך השימוש ברכב הפרטי. עוד בהיבט התחבורה, מוצעים צמצום שטחי חניה ושילוב חניונים ציבוריים.

במהלך השנים עלתה ביקורת על כך שהבנייה החדשה היא שבלונית וכלל אינה מתייחסת לסוגי האוכלוסיה המתגוררים במקום ולצרכים שלהם. כעת מציעים במנהל התכנון לייצר תמהיל של דירות, כאשר חלקן יתאים בין היתר להשכרה ולדיור בהישג יד. עוד מוצעת - בחינה של ניצול אנרגטי ובנייה ירוקה, כאשר בין היתר מציינים בחינת התקנה של מערכת מים אפורים (אשר אינה חוקית בשלב זה בשל תקנות משרד הבריאות, ד"ל), מחזור פסולת במקום וניצול אנרגיית השמש, כאשר חלק מהשיקולים הם הותרת רמת התחזוקה של המבנים נמוכה לאורך זמן. דגש נוסף הושם על היבטים תכנוניים של עירוב שימושים, כמו גם על שימושים ציבוריים או מסחריים, וכן על יצירת מרחבים ציבוריים.

אך כאמור, השיקול החברתי תופס חלק מהותי בהנחיות, כאשר תחילתו היא מיפוי האוכלוסיות שמתגוררות בשכונה והצרכים שלהן. הפילוח יהיה בהתאם למאפיינים סוציו אקונומיים, מאפייני הקהילה, ובשיתוף פעולה עם התושבים. הכוונה היא לשמור, למרות הבינוי, על רוח השכונה והמקום ועל קהילות קיימות, ולדעת לשלב אוכלוסיות נוספות באמצעות דירות לסטודנטים, דיור מוגן, דיור להשכרה, סיעוד, וכך לייצר תמהיל דירות שיתאים לרמות סוציו אקונומיות שונות.