פרויקט הדגל של ניו זילנד לדיור בר־השגה הוגדר כישלון

תוכנית הדיור שעמדה במרכז המדיניות של ממשלת ניו זילנד בראשות ג'סינדה ארדרן נקלעה למבוי סתום. זאת לאחר שהממשלה הודתה כי כבר בשנה הראשונה לתוכנית, היא רחוקה מיעד בניית היחידות לדיור בר־השגה שהציבה. כך מדווח "הגרדיאן" הבריטי. לפי הודאת הממשלה, היא תצליח לבנות רק כ־300 מתוך 1,000 היחידות שהבטיחה.

הפרויקט היה אמור לסייע לניו זילנד, הנאבקת במחירי דיור מהגבוהים בעולם. כצעד ראשון במלחמה במחירים המאמירים, אסרה בשנה שעברה הממשלה על מכירת בתים קיימים לזרים. במקביל היא השיקה את תוכנית KiwiBuild שמטרתה בניית 100 אלף בתים ברי־השגה בתוך עשור, 1,000 מהן בשנה הראשונה.

אולם, מאז יולי הושלמה הבנייה של 47 בתים בלבד. בעקבות זאת, שר הדיור פיל טוויפורד הודה כי הצלחת הפרויקט עומדת בסכנה. "ששת החודשים הראשונים היו קשים מהצפוי", אמר בראיון לרדיו המקומי. "אני חושב שנתקשה לעמוד ביעד". בשבוע שעבר ספג הפרויקט מכה נוספת, כאשר המנכ"ל סטיבן ברקלי התפטר בשל חילוקי דעות עם הממונים במשרד הדיור.

לדבריו של טוויפורד, משרדו התקשה לגייס קבלנים פרטיים לבניית בתים קטנים וזולים, זאת מכיוון שעד כה הם העדיפו להתמקד בפרויקטים גדולים ויקרים. בהתאם, הכלכלן שאמוביל איקווב קרא לממשלה להתמקד בבניית נכסים זולים להשכרה. "אף פעם לא יהיה שוק לאנשים עניים, זה לא רווחי לבנות בתים לאנשים עניים, וזה בדיוק האתגר", אמר לעיתון.

עם זאת, הביקורת העיקרית היא שהמחירים בכל זאת יקרים. כך למשל, באוקלנד ובקווינסטאון, שתי הערים היקרות במדינה, מחירי הבתים במסגרת הפרויקט עומדים על 500 אלף דולר ניו זילנדי לדירת שני חדרים, 600 אלף דולר לשלושה ו־650 אלף דולר לארבעה חדרים. בעקבות זאת, הם מתקשים למצוא קונה, כאשר לפי דיווחים, נמכרו 53 יחידות בלבד, חלקן על הנייר. על פי אתר הנדל"ן הניו זילנדי Trade Me, המחיר הממוצע לבית עמד בספטמבר על 645,250 דולר ניו זילנדי, ובאוקלנד על 917,150 דולר ניו זילנדי.

ברקע הדיווחים, ארדרן הגנה על הפרויקט. "בסופו של דבר, המטרה היתה לטפל בבעיות הדיור בניו זילנד, וזה כולל גם דיור ציבורי, בעיית מחוסרי הבית ודיור בר־השגה", אמרה לעיתונאים בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בשבוע שעבר. "הצבנו כמה יעדים, אך גם אם אנחנו מפגרים מעט בעמידה בהם, אנחנו ממשיכים לבנות דיור בר־השגה, רק לא במהירות ובכמות שרצינו", הוסיפה.