המדינה לבית המשפט: "אין להצמיד את גובה הסיוע בשכר דירה לעלייה במחירי השכירות"

בתשובה לעתירת האגודה לזכויות האזרח טענה המדינה כי הסיוע שניתן לאוכלוסיה נזקקת "אינו נגזרת של מחירי השוק", וכי עדכונו יביא לתוספת עלות של 430 מיליון שקל לתקציב. העותרים: "מחירי השכירות התייקרו בעשרות אחוזים. הקפאת גובה הסיוע היא למעשה קיצוץ בסיוע"

משרדי האוצר והבינוי והשיכון מתנגדים לדרישה להצמיד את רמת הסיוע בשכר הדירה לעלייה במחירי השכירות – כך עולה מתשובת המדינה שהוגשה אתמול (א') לבית המשפט המחוזי בירושלים, במענה לעתירת האגודה לזכויות האזרח בנושא.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

• בנק ישראל: מסתמנת האצה בקצב העלייה של שכר הדירה
• הבור של כחלון
• התייקרות שכר הדירה בפועל - כמעט כפולה ביחס לחישוב שהציגה הלמ"ס

 

"סכום הסיוע שניתן לאוכלוסיית הזכאים הינו סיוע בתשלום שכר דירה ואינו נגזרת של מחירי השוק, וממילא לא נועד לכסות את גובה דמי השכירות, ולפיכך הסכום לא מתעדכן בהתאם לשינויים בשוק השכרת הדירות", נכתב בתגובת המדינה לעתירה, שהגיש עו"ד משה וילינגר מפרקליטות מחוז ירושלים.

 

 

משרד האוצר צילום: עמית שאבי

 

מהנתונים שפורטו בתשובת המדינה עולה כי נכון לשנת 2018, זכו 171 אלף משקי בית בסיוע בשכר דירה בהיקף כולל של 1.96 מיליארד שקל. זאת לעומת 145 אלף משקי בית זכאים, שזכו בסיוע של 1.45 מיליארד שקל ב-2014. הנתונים ממשקפים גידול של כ-18% בהיקף האוכלוסיה הזכאית, ושל 35% בסכום הסיוע הכולל.

 

עוד עולה מתשובת המדינה כי גובה הקצבה נקבע על פי גודל המשפחה, רמת ההכנסה של המשפחה והיישוב בו היא מתגוררת, וכי כי לאורך השנים הממשלה הגדילה את הסיוע לקבוצות שונות, בהתאם למדיניות הממשלה, ובהם 9,000 משקי בית המוכרים כזכאי דיור ציבורי. לטענת המדינה, מדובר בקווי מדיניות שאותם מוסמכת הממשלה לקבוע. עוד נטען כי הצמדת רמת הסיוע לעלייה במדד המחירים לצרכן משנת 2002, כמבוקש בעתירה, תוביל לתוספת עלות של 430 מיליון שקל.

 

"העותרים סבורים כי נכון היה כי הגורמים הרלוונטיים במדינה יקבלו החלטה שונה אודות התקציב שיופנה לסיוע בשכר דירה וכי סכומי הסיוע יעודכנו באופן המוצע בעתירה. ואולם בכל הכבוד מדובר בהחלטה שבמדיניות המצויה בסמכות הגורמים המוסמכים, ואין עילה להתערבות בית המשפט", נכתב.

 

את העתירה הגישה האגודה לבית המשפט המחוזי בירושלים לפני שנה בדרישה שמשרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר יעדכנו את קצבאות הסיוע בשכר דירה ליחידים מקבלי הבטחת הכנסה, בהתאם לעלייה בשכר הדירה במשק. כמו כן, האגודה דרשה לקבוע מנגנון קבוע לעדכון גובה הסיוע בשכר דירה על פי השינויים במחירי השכירות במשק.

 

בעתירה טענה האגודה כי הסיוע בשכר דירה מיועד להבטיח לזכאים מקבוצות מוחלשות את האפשרות לשכור דירה בשוק החופשי, ולהעמיד לעצמם ולבני משפחתם קורת גג נאותה. אולם, בזמן שמחירי השכירות עלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות - מ-2,330 שקל ב-2008 ל-3,879 שקל בסוף הרבעון השלישי של 2018 - חלק מהזכאים מקבלים כיום סיוע זהה בגובהו לסיוע שקיבלו לפני למעלה מעשור, בסך כמה מאות שקלים בלבד.

 

לדברי עו"ד גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות ולשוויון באגודה לזכויות האזרח, "הקפאת גובה הסיוע בשכר דירה חרף עליה דרסטית במחירי השכירות זהה למעשה לקיצוץ בסיוע. הסיוע ניתן למשפחות מעוטות אמצעים והוא נמוך מלכתחילה, והיעדר מנגנון עדכון מחמיר את הקושי. משקי בית רבים מתקשים לשכור דירה או נאלצים לעזוב דירה שכבר שכרו כי לא יכולים לעמוד בדרישה של הבעלים. לחלופין, המשפחה תוציא סכום עצום על תשלום שכר דירה על חשבון צרכים בסיסיים אחרים".

 

עוד אמר כי "הוועדה למלחמה בעוני ומבקר המדינה דרשו לקבוע מנגנון עדכון, אך הממשלה מתעלמת. הממשלה מוותרת על הכנסות במיליארדים לטובת פרויקט מחיר למשתכן, אבל אסור שזה יהיה על חשבון האוכלוסיות הכי מוחלשות שלא יכולות בכלל לחלום על רכישת דירה".