השכנות של נתב"ג מתחילות לקבל דיבידנדים

המדינה העבירה השבוע 100 מיליון שקל ראשונים לרשויות המקומיות באזור נתב"ג, זאת מתוך 200 מיליון שקל שאמורים לעבור אליהן במהלך 2019 - בהתאם להסדר שנקבע בין משרד הפנים, האוצר ורשות שדות התעופה. 50 מיליון שקל נוספים הועברו לקרן לצמצום פערים המתקצבת רשויות חלשות ברחבי הארץ.

לפני כשנה וחצי מינה שר הפנים אריה דרעי ועדה גאוגרפית לחלוקת הכנסות ארנונה מנתב"ג לרשויות המקומיות הגובלות בו, ובראשן לוד, אור יהודה ויהוד. אלא שלבסוף גובש מתווה שלפיו נתב"ג ימשיך ליהנות ממעמד של שטח גלילי פטור מארנונה, ואילו רשות שדות התעופה תעביר דיבידנד של 1.2 מיליארד שקל למדינה. במקביל תעביר המדינה לרשויות הגובלות בנתב"ג 200 מיליון שקל בשנים 2019-2018, ולאחר מכן 100 מיליון שקל מדי שנה.

נתב"ג צילום: גלעד קוולרציק

גובה הסכום שתקבל כל רשות מקומית נקבע לפי המרחק בקו אווירי משדה התעופה, מספר התושבים ודירוג סוציו־אקונומי של הרשות. הנוסחה הזו סיפקה נתח גדול במיוחד לבני ברק, שאף שאינה סובלת מאוד מפעילות שדה התעופה, מדורגת שלישית ברשימת המוטבות בשל מספר התושבים הגדול (205 אלף) ודירוגה הסוציו־אקונומי הנמוך. אלעד החרדית מדורגת חמישית. הרשות שזכתה לנתח הגדול ביותר עד כה היא לוד, 23.3 מיליון שקל. לרמלה, בני ברק ואור יהודה שולמו כ־12.5 מיליון שקל לכל אחת, ולאלעד ולשדות דן 7.5 מיליון שקל כל אחת.

בתחילת השבוע חתם דרעי גם על צו חלוקת הכנסות מארנונה של מכון דוד, המאכלס את מתקני רפאל. על פי המלצות הוועדה הגאוגרפית, יחולקו תשלומי הארנונה של רפאל, המוערכים ב־50־60 מיליון שקל בשנה, בין עיריית קריית ים, עכו, קריית ביאליק, קריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר.

גם שטח זה הוגדר שטח גלילי שאינו משויך לשום רשות ומקבל פטור מארנונה. כדי לשמר את המצב, הגיעה רפאל ב־2005 להסכם עם עיריות עכו וקריית ים, הגובלות בה, שלפיו היא תשלם לכל אחת 5.5 מיליון שקל, ובתמורה הן לא ידרשו לשייך אליהן את שטח המפעל.

לפני כשנתיים החלה הוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים לדון במעמד השטח, ומצאה כי אין הצדקה להשארת מעמדו כשטח גלילי. על פי ההמלצות, הכנסות ארנונה של עד 25 מיליון שקל יחולקו שווה בשווה בין קריית ים ועכו, וכספים שמעל סכום זה יחולקו גם לרשויות נוספות.