אושר בקריאה טרומית: ערעור על היטל השבחה עד 100 אלף שקל - ללא שמאי מכריע

הצעת החוק לתיקון חוק התכנון והבנייה, המאפשרת שימוש בשומות מוסכמות עברה היום (ד׳) במליאת הכנסת בהצבעה טרומית ברוב של 48 וללא מתנגדים. את ההצעה הגיש ח"כ מיקי זוהר (ליכוד).

על פי הצעת חוק שומות מוסכמות, בעל נכס המחויב בהיטל השבחה בגובה של עד 100 אלף שקל יוכל להגיע לפשרה עם הרשות המקומית מבלי להמתין לקבלת שומה מכרעת של שמאי מכריע, הכרוכה בזמן ועלויות גבוהות (שאינן משתלמות בהכרח בהיטלי השבחה נמוכים).

כיום נהוג על פי חוק התכנון והבנייה כי במקרה בו ישנה מחלוקת בין בעל הנכס לרשות המקומית על גובה היטל השבחה, יש למנות שמאי מכריע שיקבע במחלוקת ואת גובה היטל ההשבחה. זאת גם מדובר במקרים נפוצים שכל אזרח עשוי להיתקל בהם כמו מכירת דירת מגורים.

במצב הקיים מוכרי דירות רבים לא ששים לערער על דרישת תשלום היטל ההשבחה, זאת למרות שישנו סיכוי כי זה יחליט להפחית את השומה. מצד שני ישנו חשש שמא השמאי המכריע יחליט דווקא על העלאת השומה ולא ניתן יהיה להגיע לפשרה. במקביל, מדובר בהליך שאורך זמן ועולה כסף.

צילום: שאטרסטוק

הגעה להסכמה בשומות עד 100 אלף שקל

במידה והחוק יעבור במתכונתו הנוכחית יוכלו מוכרי הנכס והוועדה המקומית להגיע להסכמה בשומות של עד 100 אלף שקל. כלומר, יוכל מוכר הנכס או החייב בהיטל ההשבחה להגיש שומה מטעמו באמצעות שמאי מקרקעין ותקבע תקופה במהלכה יוכלו הצדדים להגיע לכדי שומה מוסכמת.

במידה והצדדים לא יגיעו להסכמות ניתן יהיה לערור או לבקש מינוי שמאי מכריע. "כך ייסלל נתיב חדש לתיקון השומות באופן יעיל, מהיר וחסכוני הן לחייב והן לוועדה המקומית", נכתב בהצעת החוק.

בעבר הייתה אפשרות להגיע לשומה מוסכמת, אך זו הוסרה בתיקון 84 לחוק התכנון והבנייה, כאשר הוראות המעבר של התיקון הסמיכו את שר הפנים להאריך את האפשרות להגיע לכדי שומות מוסכמות בסכום שאינו עולה על 50 אלף שקל עד לתחילת שנת 2010.

"נועד לאזרח הקטן שלא מערער על החלטות הרשות המקומית בשל העלויות"

יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, חיים מסילתי בירך על האישור בקריאה טרומית של התיקון לחוק. לדבריו, "החוק נועד בעיקר לאזרח הקטן שכיום לא מערער על החלטות הרשות המקומית בשל העלויות הכספיות אולם גם בשל ההליך הביורקרטי הנלווה לכך״.

עוד ציין מסילתי כי לדוגמא נישום המערער על שומות בהיקף 10-20 אלף שקל, "גם אם השומה מוטעית, יצא לרוב ושכרו בהפסדו, שכן ניהול ההליך מחייב תשלומי שכר טרחה לשורת גורמים מעבר לבירוקרטיה שהופכת את ההליך ללא משתלם. כיום מרבית הנישומים שמחויבים בסכומים נמוכים מעדיפים לשלם את ההיטל ולא לערער. בטוחני כי המשך הליכי החקיקה אשר ילוו על ידי הגורמים הרלוונטיים – יביאו לאישורו הסופי של החוק".