ליקויים בשיטת הקנסות על ליקויי בטיחות בבנייה

הטלת עיצומים על ליקויי בטיחות באתרי בנייה היתה אחת התקוות הגדולות של משרד העבודה לצמצום מקרי המוות של פועלי בניין, אלא שבינתיים היקף התאונות רק גדל בקצב מפחיד. מתחילת השנה, אז נכנס לתוקף החוק המאפשר הטלה קנסות כאלה, נהרגו 28 פועלים ושני עוברי אורח, לעומת 22 פועלים בתקופה המקבילה אשתקד.

מה שבוודאי לא יתרום לצמצום התופעה הוא מה שמתברר כמדיניות סלחנית מדי שמשרד העבודה נוקט כלפי חברות הבנייה. עיצומים בגובה 1.5 מיליון שקל בלבד הטיל משרד העבודה על קבלנים שבאתרי הבנייה שלהם נמצאו ליקויי בטיחות, כך עולה מנתונים שפרסם לאחרונה המשרד לחודשים ינואר עד אוגוסט. זאת בניגוד להצהרה של שר העבודה חיים כץ מחודש מרץ, שלפיה היקף העיצומים עמד להסתכם כבר אז ב־44 מיליון שקל.

כמו כן בתחילת השנה דיווח משרד העבודה כי רבע מהחברות נקנסו ב־100 אלף שקל ויותר, אלא שמהדו”ח שפורסם כעת עולה כי שתי חברות בלבד נקנסו בסכומים של מעל 100 אלף שקל: מחאמיד תופיק, שנקנסה ב־125 אלף שקל, וגזית הנדסה, שנקנסה בכ־105 אלף שקל.

פועל בניין עובד בגובה רב ללא עיגון. אכיפה חלשה של תקנות הבטיחות צילום: שאול גולן

עוד נמצא כי חברות בנייה שונות נקנסו בסכומים נמוכים בהרבה ממה שהצהיר משרד העבודה לפני פרסום הדו”ח או לא נקנסו בכלל. למשל על חברת ויקטור גרייב הצהיר משרד העבודה כי היא נקנסה ב־160 אלף שקל, אלא שבדו”ח היא בכלל לא נמנית עם החברות שנקנסו. כך גם בנוגע לשאול עזרא ואורתם סהר. על אסטרא גרופ הצהיר משרד העבודה כי נקנסה ב־141 אלף שקל, אך בפועל היא שילמה 35 אלף שקל בלבד. על י.ח.אחזקות הצהיר המשרד כי נקנסה ב־126 אלף שקל, אך בפועל דווח על תשלום של 55 אלף שקל בלבד.

כיצד מוסברים הפערים, שמשקפים מחיקה של 96% מהקנסות? לקבלנים ניתנה אפשרות לערער על הקנס במקרה שהם תיקנו את ליקויי הבטיחות, ועל פי הערכות הרוב המוחלט של החברות הגישו ערעור, ובדרך זו נמחקו להן החובות. ההליך מאפשר לקבלן להגיש ערעור בתוך 30 יום ממועד קבלת הקנס, ולאחר בירור מחליטים אם עליו לשאת בקנס. משרד העבודה מצדו טוען כי הקנסות שפורטו בדו”ח הם רק חלק מהקנסות שהקבלנים יידרשו לשלם בפועל, וחלק גדול מהקנסות עדיין נמצא בבירור. מתשובת המשרד לא ברור כמה קנסות עדיין בבירור, ומדוע הבירור אורך למעלה מחצי שנה.

שר העבודה חיים כץ. הצהרות לחוד ודו"ח לחוד צילום: אלכס קולומויסקי

גורמים בארגונים הפועלים לצמצום התאונות בענף הבנייה טוענים כי משרד העבודה נוקט גרירת רגליים ומדיניות הססנית, שמעודדת את הקבלנים להמשיך במחדלי הבטיחות שלהם. הדס תגרי מהקבוצה למאבק בתאונות בניין אמרה בעקבות פרסום הדו”ח: "הטלת עשרות בודדות של עיצומים - לאחר שמתחילת השנה חולקו לדברי משרד העבודה כ־1,300 כוונות לחלק עיצומים - מלמדת שמהלך זה נחל לפי שעה כישלון חרוץ. החמור מכל הוא שמשרד העבודה והרווחה השקיע בתקופה זו את כל משאבי כוח האדם שלו בהטלת העיצומים תוך זניחת פעילויות אחרות וקידום מהלכים חדשים. לפיכך לא רק שהעיצומים לא הועילו ליצירת הרתעה מפני הפרות בטיחות, אלא הם אף פגעו בהתנהלות האפקטיבית של מנהל הבטיחות. על משרד לגייס בדחיפות משאבי כוח אדם נוספים לפיקוח על אתרי הבנייה, כולל עובדי המוסד לבטיחות ולגהות, ולקדם בחקיקת בזק הטלת סנקציות של סגירה ממושכת של אתרי בנייה שבהם נחשפים ליקויי בטיחות".