מושב פְּתַחְיָה: כספים שלנו מוחזקים בסוכנות היהודית
בתביעה נגד הסוכנות נטען כי היא לקחה מאות אלפי שקלים פיצויי הפקעה, בניגוד לפסיקת בג"ץ
מושב פְּתַחְיָה במועצה אזורית גזר, הגיש תביעה נגד הסוכנות היהודית בטענה כי היא מחזיקה שלא כדין בחלק מכספי הפיצויים המגיעים לו על הפקעת קרקעותיו לטובת סלילת כביש 6, בהיקף של 450 אלף שקל, כולל ריבית והצמדה.
לטענת המושב, בג”ץ כבר שלל לפני שנתיים את זכאותה של הסוכנות לפיצויי הפקעה של אדמות מושבים, אך היא ממשיכה להחזיק בפיצויים שאינם מגיעים לה מכוח "ההסכם המשולש", מודל שיושם בעשורים הראשונים למדינה ונחתם בין מינהל מקרקעי ישראל (כיום: רמ"י), הסוכנות היהודית ושורה של מושבים. במסגרת ההסכם הזה הוקצו קרקעות לסוכנות היהודית כדי שתסייע ביישוב ופיתוח המושבים.
על פי התביעה, ב־2002 הופקעו מכוח פקודת הקרקעות כ־120 דונם משטחיו החקלאיים של המושב על ידי חברת חוצה ישראל. בעקבות ההפקעה תבעה הסוכנות היהודית פיצויים מחברת חוצה ישראל מכוחו של "ההסכם המשולש". לאחר קבלת הפיצויים, שעמדו על 1.07 מיליון שקל, היא העבירה בנובמבר 2013 כשני שלישים מהסכום הזה למושב, והותירה בידה כשליש מגובה הפיצויים. באותה עת הסכים המושב בלית ברירה לחלוקה.
אלא שב־2016 התקבלה בבית המשפט העליון פסיקה בעקבות תביעה של הסוכנות נגד המושבים צפריה ויגל, ששינתה את התמונה. הסוכנות דרשה את חלקם של שני המושבים בפיצויים שקיבלו בעקבות הפקעת קרקעות חקלאיות שהועברו לטובת הרחבת נתב”ג. אלא שהמושבים סירבו והמקרה התגלגל עד הכרעת העליון, שקבע בפסק דין תקדימי כי לסוכנות היהודית אין זכות לקבל פיצויי הפקעה. "החוזה המשולש הינו חוזה מיוחד במינו שנכרת על רקע היסטורי מסוים", כתבה נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות בהחלטתה. "צר לי שהסוכנות ראתה לטוב מלפניה לטעון לזכאות לחלק מהפיצוי, וזאת על חשבון המושבים אותם אמורה היתה לטפח ולהביא לעצמאות".
על פי התביעה שהגיש פתחיה, באמצעות עורכי הדין גור טננבאום, רונה ברגמן נוה וישראל עזיאל ראש מחלקת הנדל"ן במשרד עוה"ד גרוס (GKH) פסיקת בג”ץ סללה את הדרך עבור מושבים נוספים לקבל את מלוא הפיצויים במקרים של הפקעת קרקעות.