דלק עזבה חמש תחנות באמצע תקופת החוזה

דלק ישראל, שבשליטת יצחק תשובה, יצאה בשנה האחרונה מחמש תחנות דלק באמצע תקופת החוזה. מדובר בחוזי שכירות ארוכי טווח. ברוב המקרים סיבת העזיבה היא הפסדים של דלק בתפעול התחנה. בשתיים מהתחנות הביאה החברה שוכר חלופי, אולם בשלושה מקרים שהגיעו לידיעת "כלכליסט" טוענים בעלי התחנות ליציאה חד־צדדית של דלק. בעלי התחנות ציינו כי מדיניות סגירת התחנות באמצע תקופת החוזה החלה לאחר מינויה של אסתר אלדן למנכ"לית דלק ישראל בתחילת 2017.

המקרה היחיד שהגיע עד כה לערכאות משפטיות הוא המקרה של תחנת הדלק בקניון ביג פאשן ברחוב יהודה הלוי בטבריה. כ־20 שנה החזיק בתחנה היזם דוד דנילוף, ולאחר פטירתו בסוף 2016 עברה התחנה בירושה לבני משפחתו. בראשית 2018 פנתה דלק לבעלי התחנה והציעה פיצוי של דמי שכירות לשנתיים בתמורה לעזיבתה המיידית, אף שנותרו עוד שש שנים להסכם. במייל שנשלח אל יורשיו של דנילוף הוסבר כי "בשל שינויים במשק הדלק" הסכם השכירות אינו כלכלי עוד עבור החברה, ובנסיבות אלה דלק מודיעה על סגירת התחנה. אף שלא הושגו הסכמות בחודש מאי, הודיעה דלק כי בכוונתה לסגור את המתחם ביוני. בעקבות זאת הגישו בעלי המתחם בקשה לצו מניעה לבית משפט השלום בטבריה.

"עסקינן בחוזה חתום שהצדדים נהגו על פיו בפועל (על אף טענות להפסדים) במשך קרוב לעשרים שנה, וכעת המשיבה החליטה להפר אותו בשל חוסר כדאיות כלכלית. מדובר במעשה חד־צדדי ובריוני, ובית המשפט הנכבד מתבקש לא לאפשרו", נכתב בבקשה. בית המשפט קיבל את הבקשה והעניק צו מניעה זמני. בימים אלה ממשיך להתנהל ההליך המשפטי.

בעלי תחנת רם ברחוב בר יהודה בחיפה קיבלו בינואר הודעה מדלק כי בכוונתה לסיים בחודש זה את ההתקשרות עמם, זמן רב לפני תום החוזה, והיא אכן עזבה את התחנה. לדברי בעלי התחנה היציאה הזו היתה חד־צדדית, אולם היועצת המשפטית של דלק ישראל, עו"ד ענבל פונט, טוענת שהמהלך נעשה במסגרת הסכם. החברה סירבה להציג את ההסכם ל"כלכליסט".

תחנת הדלק רם בחיפה. היה הסכם? צילום: גיל נחושתן

את התחנה ברחוב פנחס החוצב בבאר שבע עזבה החברה לפני כחודש. בשיחה שנערכה עמו לפני כשבוע, אמר בעל התחנה יוסי סבן כי העזיבה נעשתה בלי שהושגו הסכמות מול דלק על פיצויו בגין היציאה המוקדמת, ואילו אתמול עדכן כי החברה חזרה בה ומתכוונת להחזיר את המשאבות לתחנה.

בשתי תחנות בתל אביב, האחת בטיילת הרברט סמואל והשנייה ברחוב אליזבט ברגנר, עזיבתה של דלק לא לוותה בעימותים, שכן החברה דאגה להכנסת שוכר חלופי.

מי שלא נותרו אדישים לשרשרת הסגירות הם עובדי החברה, שהכריזו לפני כשבועיים על סכסוך עבודה. אחד מחברי ועד העובדים אמר ל"כלכליסט" כי "לסגירת התחנות השפעה ישירה על העובדים. בחברה רק סוגרים תחנות ועובדים הולכים הביתה. מותר להם לסגור עד עשר תחנות בשנה בהתייעצות אתנו, אבל הם לא מתייעצים".

מעו"ד אבי וינרוט, המייצג את משפחת דנילוף, נמסר: "זו מדיניות בלתי הוגנת של דלק לנסות להפר הסכמים רבי שנים בהתעלם מתוקפו המחייב של חוזה".

מדלק ישראל נמסר: “דלק ישראל היא חברת הדלק השנייה בגודלה בישראל עם כ־250 מתחמי תדלוק, חלקם בבעלות החברה וחלקם בשכירות. לגבי תחנת יהודה הלוי בטבריה, לאחר מו”מ שלא צלח דלק ישראל הודיעה על יציאתה מהתחנה. בעלי התחנה פנו לביהמ”ש בבקשה למתן צו מניעה, אך הוא לא נענה לבקשה כלשונה והפנה את הצדדים להתדיינות. לגבי תחנת רם בחיפה, התחנה נסגרה בינואר 2018 על פי הסכם עם בעל התחנה בשל שינוי בדרכי התנועה שהביא לפגיעה בפעילות התחנה. לגבי תחנת פנחס החוצב בבאר שבע, התחנה נסגרה במאי 2018 בהסכמה עם בעלי התחנה”.