המועצה הארצית דחתה את העררים ואישרה את תוכנית המתאר של ג'סר א-זרקא
תוכנית המתאר משתרעת על שטח של 1,805 דונם הכוללים את השטח הקיים של היישוב וכן חלק מתחום המועצה האזורית חוף הכרמל. חציו של השטח שיתווסף לג'סר א-זרקא מושג על ידי הסטת כביש 2
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה הודיעה שלשום (ג') כי היא ממליצה לאשר את תוכנית המיתאר ליישוב ג'סר א-זרקא, וכי היא דוחה את כל העררים שהוגשו נגדה – ביניהם של היישוב עצמו.
- למרות התנגדות תושבי קיסריה: אושרה תוכנית המתאר להרחבת היישוב ג'סר א-זרקא
- קק"ל מתנגדת לפיתוח ג'יסר א־זרקא
- ג'סר א־זרקא מבקש שטחים ממעגן מיכאל
תוכנית המתאר של ג'סר א-זרקא משתרעת על שטח של 1,805 דונם הכוללים את השטח הקיים של היישוב וכן חלק מתחום המועצה האזורית חוף הכרמל. מטרת התוכנית היא לאפשר ליישוב להתפתח ולהגיע לקיבולת של 24 אלף תושבים עד לשנת 2040, וכן לספק לתושביו איכות חיים ופרנסה ולפתח בו את התיירות, זאת כמובן מבלי לפגוע בערכי הטבע הסובבים אותו כגון נחל תנינים.
לפי התוכנית, לשטח הקיים מתווסף שטח של 600 דונם אשר חציו מושג על ידי הסטת כביש 2, תוספת של כ-1,500 יח"ד והקמת 3 שכונות חדשות בצפיפות של 9 יח"ד לדונם. התוכנית תכלול גם שטח מסחר בהיקף של כ-40.5 אלף מ"ר, ואזור מלאכה ותעסוקה בשטח 17 דונם. התוכנית הופקדה על ידי הוועדה המחוזית בספטמבר 2016 והוגשו לה 64 התנגדויות. המחוזית החליטה לאשר את התוכנית למעט מספר תיקונים עליהם המליץ החוקר שמונה לשמיעת ההתנגדויות.
הפרדת אזור התעסוקה
הוועדה דחתה את הערר שהגישו עמותת "במקום" והמועצה המקומית ג'סר א-זרקא שפעלו בניסיון למנוע את אישור תוכנית המיתאר, ודחתה את טענתה לפיה אזור התעסוקה חייב להתקיים מחוץ לגבולות התכנית המאושרת ובצידו השני של כביש 2. הוועדה קבעה, כי האיתור המוצע הוא החלופה המיטבית שנמצאה לצורך זה, ובפרט נוכח העובדה כי הפתרון מאפשר חלוקת הכנסות ממנה היישוב ייהנה.
עוד קבעה הוועדה כי חציה של יישוב בסדר גודל של ג'סר א-זרקא, בעל מאפיינים כפריים, תפגע מאוד ברציפות האורבנית שלו, תביא ליצירת שכונה מנוכרת מהיישוב, ותמנע אפשרות לנצל באופן מיטבי את השטח שיתפנה כתוצאה מהסטת כביש 2. הוועדה הוסיפה כי הסטת כביש 2 הכרחית גם ללא קשר להרחבת היישוב, לפחות ב-20 מ', וכי משרד התחבורה דבק בה.
ההתנגדות נוספת של אור עקיבא התייחסה לאזור תעסוקה קלה ומלאכה הכולל חניון לרכב כבד ויתכן שגם תחנת מעבר שתוקם בסמוך ליישוב. באור עקיבא דרשו כי תחנת המעבר והחניון יוקמו בחלק הצפוני המרוחק מאור עקיבא, וזאת על מנת שלא יהיה צמוד לשכונת המגורים של היישוב.
התנגדות דומה השמיעו גם תושבי קיסריה אשר טענו כי הקמת תחנת המעבר תגרום למטרדים סביבתיים רבים. לגבי התנגדות זו כתבה הועדה, כי ההוראות של שמירת איכות הסביבה שהן חל מהתוכנית מספקות מענה בשלב זה.
לגבי דרישת היישוב לאפשר בנייה גם בחלק הדרומי של מעגן מיכאל הסמוך לשמורת הטבע, הוועדה כתבה כי היא מקבלת את עמדת הועדה המחוזית לפיה יש חשיבות לחיץ פתוח בין המתחם שצפוי להיבנות לבין שמורת נחל תנינים. עוד נכתב, כי "יש לשמור על העיקרון התכנוני של הרחבה צמודת-דופן ורציפה של היישוב, ולא לאפשר הרחבה ב"דילוג" מעבר לגבולות הקיימים, וכי קיימת עדיפות להרחבה של היישוב לכיוון מזרח, לשטחים בעלי רגישות נופית-סביבתית נמוכה בהשוואה לשטחים האחרים".
כאמור, בוועדה סיכמו וכתבו לגבי העררים כי, "לא השתכנענו כי יש מקום לקבלן". ובהמשך אף נכתב, כי הוועדה רואה חשיבות באישור התוכנית ובמניעת עיכובים מיותרים בהליך התכנוני שהחל כבר לפני קרוב לעשור.
בקיבוץ מעגן מיכאל הסמוך בירכו על עמדת מינהל התכנון, וקראו לשכנים מג'סר א-זרקא לחזק את מסלול הידברות ישיר להשגת הסכמה היסטורית על אופיו של האזור. ניר ברכה, מזכ"ל הקיבוץ: "במשך שנים רבות השכלנו לקיים יחסי שכנות טובים, שבאו לידי ביטוי הן בפעילויות חברתיות משותפות, והן בפעילויות לימודיות בהן מתנדבים ממעגן מיכאל הגיעו לג'סר א-זרקא כדי ללמד בבתי הספר, ומתנדבים של ג'סר א-זרקא המלמדים אותנו ערבית. חלק מתושבי ג'סר א-זרקא אף מועסקים על ידינו. אנו סבורים כי זו העת הנכונה להקים מיזמי כלכלה ומסחר משותפים ליישובי האזור ובהם ג'סר א-זרקא, אשר יתרמו לחיזוק חוסנו הכלכלי של היישוב".
את קיבוץ מעגן מיכאל ייצגו עורכי הדין שי גרנות ויהודה אילוק ממשרד גרנות ושות'.