בוטל פרויקט תמ"א 38 בשכונת וילות ברעננה: "שימוש בלתי סביר בזכויות"

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז ורדה מרוז, ביטלה לפני כשבועיים החלטה של ועדת ערר מחוזית שאישרה לקדם פרויקט תמ"א 38 בניגוד לעמדת הוועדה המקומית רעננה – שבשטח שיפוטה קודם הפרויקט.

"לא בכדי הפקיד המחוקק תכניות לפי תמ"א 38 בידי הוועדה המקומית, אלא בשל זיקתה למקום, והיכרותה העמוקה את תנאיו ונסיבותיו. ואכן, החלטתה מתיישבת עם אופיו של הרחוב ודייריו, ועולה בקנה אחד עם הסבירות התכנונית העכשווית", כתבה השופטת מרוז בפסק דינה.

המבנה לגביו נסבה המחלוקת הוא בית פרטי ברחוב מוצקין ברעננה – רחוב צדדי וחד סטרי המאופיין בבניה צמודת קרקע. בשנת 2013 הגישו חיים אהרון, מבעלי הזכויות בקרקע, וחברת אל גר להנדסה ובניין בקשה להיתר בנייה לפי תמ"א 38 לוועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה. על פי הבקשה, תכננו היזמים לבנות בניין בן חמש קומות ושמונה דירות, במקומו של מבנה צמוד קרקע בעל מפלס אחד בלבד. בעקבות זאת הגישו דיירי הרחוב התנגדויות לפרויקט, בטענה שמדובר בשינוי אופיו של הרחוב. הוועדה המקומית רעננה קיבלה את הטענות וסרבה לאשר את הבקשה במתכונת שבה הוגשה.

היזם ובעל הקרקע לא ויתרו על קידום הפרויקט, הגישו ערר על החלטת הוועדה לוועדת הערר המחוזית, והפעם נחלו ניצחון. בהחלטתה בנובמבר 2017 הפכה הוועדה את החלטת העירייה, ואישרה את מתן היתר הבנייה. בהחלטתה הסתמכה הוועדה על כך שבשטח חלה תוכנית המאפשרת בנייה רוויה של עד 4 קומות, וזאת לפני תוספת הזכויות שמעניקה תמ"א 38. "הבקשה אינה חורגת באורח קיצוני מהסביבה ולא תכביד על התנועה ברחוב", קבעה הוועדה בהחלטתה.

רחוב מוצקין ברעננה, בו תוכנן הפרויקט צילום: אוראל כהן

אולם גם כאן כאמור לא הסתיים הסיפור, והוועדה המקומית רעננה עתרה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. בעתירה נטען כי החלטת ועדת הערר "לוקה בחוסר סבירות קיצוני ומתעלמת משיקולים תכנוניים-ענייניים שהייתה חייבת לשקול כפי ששקלה הועדה המקומית ובהם, אופי הרחוב, התנגדות דייריו והפגיעה באיכות חייהם, בהינתן החרגתה של הבקשה מהקיים - הן ביחס לגובה המבנה והן ביחס להיקפו".

בפסק דינה כתבה השופטת מרוז כי "ועדת הערר מוסמכת לדון בבקשה להיתר ולמרות שהיא הערכאה התכנונית הגבוהה – שוכנעתי כי אין להותיר את החלטתה על כנה. השימוש בתמ"א 38 בנסיבות המקרה למיצוי תמריצים שהועמדו לרשות הציבור, לצורך חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, נעשה באורח בלתי סביר, שאינו עולה עם התכלית לשמה הותקנה התמ"א".