"מחיר למשתכן זו התכנית הרחבה ביותר בישראל להגדלת אי השיוויון"

"הסוגיה היא לא האם הצלחנו או לא והאם מחיר למשתכן הוא איוולת מוחלטת או חצי איוולת - זו לא הסוגיה. אלא העניין הוא שבישראל אין מדיניות דיור ראויה לשמה וזה פשוט לא קיים", כך אמר הח"כ לשעבר פרופ׳ מנואל טרכטנברג, במסגרת כנס מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב בשיתוף חטיבת המחקר בבנק ישראל.

לדבריו של טרכטנברג בישראל שני נתוני ייסוד יוצאי דופן שמשפיעים עמוקות על שוק הדיור: "המדינה קטנה בשטח זה ידוע, אך למרות שזו מדינה כה צפופה לא היה כה עיסוק בכך - ולכן זה לא חלחל לתודעת מקבלי ההחלטות במדינת ישראל. צפיפות האוכלוסין בישראל כיום אם לוקחים את כל שטחה עומד על 401 איש לקמ״ר וכך אנו מספר שלוש בקרב מדינות ה-OECD אחרי קוריאה הדרומית והולנד".

טרכטנברג המשיך: "אבל במבט על הטופוגרפיה מגלים כי מחצית מהנגב לא ניתן ליישב כלל. כך שבהשוואה ל-OECD, אם משמיטים את מחצית הנגב, אנו בצפיפות של 563 איש לקמ״ר – שזה כבר מספר 1 ב-OECD ומספר 6 בקרב מדינות העולם. זה לא שולי ומאוד מרכזי. שיעור הילודה והגידול גם ייחודי לישראל. הפריון לכל אישה בגיל הרלוונטי עומד על 3.1 בישראל, לעומת ה-OECD שם מדובר ב-1.7. הגידול של האוכלוסייה הוא 1.9% בכל שנה בישראל ואילו ב-OECD מדובר בחצי אחוז - אך נובע בעיקר מההגירה חיצונית לאירופה. אנו גם מדינה מהצפופות בעולם ובוודאות הצפיפות תלך ותגדל".

לסיכום הוסיף טרכטנברג כי יש צורך לחשוב על דיור שיתופי בפריזמה רחבה יותר: "אנו חיים בעידן של כלכלה משותפת ורואים יותר ויותר בניינים במקומות מצוינים – עם דירות קטנות ושטחים משותפים כמו חדר מכונות כביסה ומטבח ולשם אנו הולכים. השאלה האם החשיבה הזו בכלל קיימת כאן בישראל? ממש לא". לסיכום אמר: "מה שצריך מעל הכל זה להבין שעד כה כשלנו השקפתית בנושא הדיור באופן בסיסי ויסודי ויש צורך בשינוי השקפתי מעל הכל".

פרופ' מנואל טרכטנברג צילום: עמית שעל

"שליש מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בשכירות"

"יש אנשים עם 3 דירות ויש כאלה עם עשרות דירות וכיום שליש מאוכלוסיית ישראל גרה בהשכרה, חלק מבחירה וחלק שלא מבחירה. אבל במבט לנתונים הממצאים חד משמעיים – יש הצטופפות מאוד גדולה וכמות המשפחות גדלה יותר ממה שאנו בונים. תוך שאין תכנון שתואם את הביקוש באוכלוסייה ואינו תואם את מערכת התחבורה ואת התעסוקה. במצב כזה - לא יעזור כלום. מרבית העסקים מתיישבים במרכז והפריון המרכזי נעשה במרכז וזה כך בכל העולם".

לסיכום אמר אקשטיין: "אנו גם המדינה היחידה בעולם שכ-70% ממלאי הקרקעות המיועדות לבנייה בידי הממשלה והפקידים ללא כל תמריץ לנהל את זה. אין דבר כזה בעולם וזה הכשל. כשל נוסף הוא שמדברים על התחדשות עירונית במרכז ופשוט לא עושים כלום. יוקר הדיור מגדיל את אי השיוויון ומחיר למשתכן זו התכנית הרחבה ביותר בישראל להגדלת אי השוויון והסובסידיה גדולה יותר למי שקונה דירה גדולה יותר ובעל הון עצמי גבוה יותר. זה גם מרחיב אי שיוויון וגם מייצר תכנון אורבני לא יעיל".

פרופ' צבי אקשטיין. יוקר הדיור מגדיל את אי השיוויון צילום: עמית שעל

המדינה מעודדת בעלות ולא שכירות

לכנס הגיע נציג מארגון ה-OECD ווילאם אדמה (Willem Adema) שעסק בדיור בר השגה ממבט בינלאומי וטען כי הרבה מדינות ב-OECD מנסות להיות יותר ניטראליות בעמדתן בנושא קידום שוק השכירות ובין שוק הבעלות. "למשל בהולנד ואנגליה רוצים לעודד יותר שוק שכירות. שתי המדינות הללו מנסות לרומם את הסקטור הפרטי לדיור להשכרה. אך למרות כך יש הרבה מדינות שמעודדת רכישות של דירות", אמר.

כשנשאל אדמה על ידי "כלכליסט" האם המדיניות המוצהרת בישראל מעודדת רכישה הוא השיב "השאלה על המדיניות קשה לתשובה. הדיור הציבורי בישראל מצוי בירידה והמדיניות לא מעודדת זאת. תחושתי שהמדיניות היא יותר לכיוון בעלות ולא שוק השכירות", אמר.