ראש עיריית קריית ביאליק: "כל מכרז שנכשל - אני מרוצה. הסכמי הגג הם מלכודת דבש"

הזינוק במספר התושבים ברשויות מסוימות יוביל אותן לקריסה כלכלית ולהורדת איכות השירותים שהיא תספק לתושבים שלהם. כך על פי הערכות של מספר ראשי ערים וכן של חלק מהגורמים המקצועיים. לדבריהם, היקף השטחים המניבים שהתווספו לרשויות אינו מספק.

מדובר בנושא שראשי הערים מתלוננים עליו זמן רב ועלה כעת לדיון בוועדת הפנים. הבעיה העיקרית היא שכחלק מהמהלך של האצת הבנייה למגורים במסגרת הסכמי הגג ובתוכניות המתאר נוצר מחסור בשטחים המניבים, בעיקר של מסחר ותעסוקה.

מאחר שבמשך שנים טוענים ברשויות המקומיות כי הארנונה למגורים אינה מכניסה כסף לרשות, אלא להיפך, היא עולה לה כסף מעבר לגביית המסים, הנכסים המניבים, בעיקר למסחר ותעסוקה הם אלה שמכניסים כסף לעיר ולמעשה מחזיקים את התושבים.

האמירות הקשות ביותר בדיון שהתקיים היום (ב') מיוחסות לאלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק שסיפר כי היא העיר הרביעית שחתמה על הסכמי גג, עוד בתקופת יאיר לפיד, אך מאז מצבה רק הידרדר. "הבעיה המהותית היא היחס שבין תעסוקה למגורים. היינו ביחס של 11 ועם יישום הסכם הגג ירדנו ל-9 ועומדים לרדת ל-7. עשר שנים התנהלנו באופן מאוזן, ועכשיו ניקלע לגירעון של 30 מיליון שקל. תושבים עולים כסף. אנו זקוקים למיליון מ"ר תעשייה. היום יש 450 אלף ונגיע מקסימום ל-600-700 אלף, כי אין מקום. זה עלול להוביל לקריסה. היום, כל מכרז שיווק שנכשל אני מרוצה. זה נותן לי אוויר לנשימה. הסכמי הגג הם מלכודת דבש".

אלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק צילום: באדיבות עיריית קריית ביאליק

מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן גיבה את עמדתו של דוקרסקי ואמר כי ב-30 רשויות שחתמו על הסכמי גג יש בעיות שנובעות מהתמהיל בין מגורים לתעשייה ומסחר. "העיריות לא יכולות לספק את השירותים. כשחריש הפכה מרחוב לעיר, האוצר ישב איתנו, כי הבין שצריך לסייע כשבונים עיר שלמה. יש כאן התגייסות לטובת משבר לאומי. במקום להתבצר, שבו אתנו. אנו יודעים להעריך את הנזק. דרוש מימון ביניים".

זאב ביילסקי, ראש מטה הדיור אמר בדיון כי צריך למצוא מכניזם שלא יעניש רשות מקומית שעולה בדירוג הסוציו-אקונומי. "אם עמידר מכרה 100 דירות לתושבים שגרים שם 30 שנה, הם הופכים לבעלי דירות, העיר עולה בדירוג הסוציו-אקונומי, ונשללות ממנה הטבות. חייבים לתת לעיר כזו כמה שנים להתארגן. אם יש צדק חברתי, זו התחדשות עירונית. מדובר בבניינים שהוקמו בשנות ה-50. דירות של 60-70 מ"ר. אף אחד לא משפר מגדלים. משפרים איכות חיים של אוכלוסיות חלשות ומחזקים את בתיהם. זה פיקוח נפש. בעניין תשתיות, כסף זו הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה היא תכנון שלוקח יותר מדי זמן. החסם העיקרי לדיור הוא תחבורה. המטרו של גוש דן יעלה מיליארד שקל לק"מ, ומדובר על 120-150 קילומטר. יש מקומות בהם גילינו שהחסם הוא שחסרים בודקי תוכניות, ואת הבעיה הזו נפתור".

מנגד, נציג האוצר בדיון, אריאל יוצר, סגן הממונה על התקציבים, פירט את הכספים שמועברים לשם כך, "ההשקעה התקציבית בתשתיות ברשויות שיש להן גידול עתידי חסרת תקדים". לדבריו, "בכל שנה יש תקציב של 3 מיליארד שקל לפיתוח, 3 מיליארד שקל נוספים בתקציב משרד השיכון לפיתוח, 9 מיליארד שקל לתחבורה, 300 מיליון שקל לפתרון לחסמי דיור. יש תוכנית חומש של 17 אלף כיתות, שזה 17 מיליארד שקל בתעדוף לרשויות שיש בהן צמיחה בדיור. כל שנה ניתן מענה לגידול. בנוסף, בשוטף, בארבע השנים האחרונות יש תוספת משמעותית לתקציב משרד הפנים – 600 מיליון שקל למענקי איזון, 150 מיליון שקל לרשויות סובבות נתב"ג, החל משנת 2018. 200 מיליון שקל תמריץ למתן היתרי בנייה".