ראש העין ומשרד הבינוי במגעים להנעה מחדש של הסכם הגג לבניית אלפי דירות

ערים שחתומות על הסכם גג מתחייבות לאפשר בנייה של אלפי דירות, בתמורה המדינה מתחייבת לממן את התשתיות הנחוצות לשכונות החדשות, וכן תשתיות שמשרתות את כלל תושבי העיר. ראש העין חתמה על הסכם כזה עם משרד הבינוי ביולי 2014, והייתה לעיר השנייה אחרי קרית גת להצטרף למהלך. משרד הבינוי וראש העין סיכמו על בנייה של 17-13 אלף דירות חדשות, בתקציב של כ-2 מיליארד שקל.

שכונה בבנייה בראש העין צילום: עמית שעל

ההסכם כלל גם פרויקט תחבורה בהיקף של 500 מליון שקל להרחבת כביש 444, הקמת מחלף חדש, והוספת נתיב תחבורה ציבורית לכביש 5. התקציב לפרויקט הזה מגיע ממשרד הבינוי ומשרד התחבורה, בחלקים שווים פחות או יותר. למרות שהתקציב קיים, הפרויקט לא יצא לדרך. על רקע פרשת השחיתות בחברת נתיבי ישראל האמונה על הפרויקט משרד התחבורה התעכב עם מינוי צוות התכנון.

הבעיה היא שבתוכנית הבנייה של השכונות החדשות בראש העין נקבע תנאי שאוסר על הנפקת היתרי בנייה ליותר מ-8,500 דירות לפני ביצוע פרויקטי התחבורה האלה. לכן מזה כשנתיים הלכה למעשה הסכם הגג הוקפא.

כדי לפתור את הפלונטר, במשרד הבינוי מנהלים כיום שיחות עם הוועדה המחוזית לתכנון ובניה שלה הסמכות לשנות את אותן התניות תחבורתיות שמונעות בנייה של עוד אלפי דירות. הטענה היא כי פרויקט התחבורה ייצא לדרך בקרוב ויושלם לפני שיבנו הדירות החדשות. במשרד מבקשים את תמיכתו של שלום בן משה ראש העיר בבקשה, במקביל מתנהל איתו משא ומתן על תוספת תקציב לפיתוח תשתיות שלא נכללו בהסכם המקורי.

בן משה חושש ממצבה הכלכלי של העיר, גם משום שפרויקט לבניית אזור משרדים תקוע כבר כמעט עשור. ב-2009 נצבא זכתה במכרז של רמ"י לבניית כ-1100 דירות ומשרדים בהיקף של 210 אלף מ"ר. אך רק לאחרונה החלה לקדם את פיתוח שטחי המשרדים. הכנסות של ערים מארנונה שמשלמים תושבים אינן מכסות את עלות השירותים שהם צורכים. מתחם המשרדים אמור היה ליצור הכנסות מארנונה שיגשרו על הפער. כך העיר קלטה אלפי תושבים, אך ההכנסות שלה מארנונה לא צמחו בהתאמה.