לראשונה מ־2005: שני יישובים חדשים בנגב

לראשונה מאז 2005 צפויים מוסדות התכנון לאשר הקמה של שני יישובים חדשים בדרום הארץ: ניצנית, סמוך למוסד החינוכי ניצנה בגבול מצרים, שמיועד ל־1,800 משפחות; ועיר אובות, צפונית לחצבה שבערבה התיכונה, שמיועד ל־450 משפחות. עיר אובות מתוכנן כיישוב תיירותי־כפרי, ולשם הקמתו יפונו כמה משפחות בדואיות שמתגוררות בו באופן לא־מוסדר.

דיון בשני היישובים צפוי לקראת סוף מאי בישיבה דרמטית של ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובניה (ולנת"ע). היוזמה להקמתם באה מהחטיבה להתיישבות ומהמועצה האזורית רמת נגב, וההערכות הן שהוולנת"ע תצביע בעדם ותעביר את את המלצתה לאישור סופי בממשלה. באותה ישיבה אמורה הוועדה לדון ביוזמה נוספת להקמת חמישה יישובים בנגב, שאותה מקדם שר הבנוי והשיכון יואב גלנט מאז 2015, אבל ההערכות הן שהוועדה תתנגד להם.

הבדואים יפונו

את התוכנית להקמת עיר אובות מקדמת החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, בגיבוי החלטת ממשלה משנת 1978 שמעולם לא יצאה לפועל. את ההתיישבות במקום יזמה ב־1967 קבוצת יהודים אמריקאים שאימצו אורח חיים חרדי בשילוב אמונה בישו.

כיום מתגוררות בעיר אובות משפחה יהודית אחת, וכן שתי משפחות בדואיות ובהן כ־50 איש ואישה. החטיבה להתיישבות מבקשת לפנות את המשפחות הבדואיות, אולם הוועדה המחוזית של מנהל התכנון במחוז דרום, שאישרה את תוכניות החטיבה ב־2016, קבעה כי יש למצוא להן פתרון חלופי. דיון על היישוב שנוע להתקיים בוולנת"ע באוקטובר 2017 נדחה לבקשת שר החקלאות אורי אריאל לאחר שהתברר לו כי לא נמצא פתרון כזה.

ברשות להסדרת התיישבות הבדואים לא מוכנים לאפשר למשפחות להישאר במקום, שייתכן שההתיישבות בו לא תוסדר בעתיד, והוציאו להן לאחרונה צו פינוי. ברשות חוששים כנראה ליצור תקדים, ולכן הציעו למשפחות כפתרון לעבור ליישוב לא־מוכר אחר שבו מתכננת המדינה להקים יישוב בדואי חדש בשם תל ערד. בעבר הסכימה החטיבה להתיישבות להקמת שכונה בדואית בעיר אובות, אבל בדיון שנערך בבג"ץ בפברואר חזרה בה מההצעה.

כמחצית מתושבי עיר אובות יתפרנסו, לפי הערכות, מתיירות, וכ־10% מחקלאות. אם יתממשו התוכניות היומרניות, זה יהיה היישוב הגדול במועצה האזורית ערבה תיכונה ‑ כפול מהיישוב הגדול היום, עין יהב. בכל המועצה מתגוררות היום כאלף משפחות ב־7 יישובים, ועוד כ־400 בתים נמצאים בתכנון.

את הקמת ניצנית מקדמת המועצה האזורית רמת הנגב, והוא צפוי להיות גדול אף יותר מעיר אובות. הוא אמור לקום בשתי פעימות ולהגיע ל־1,800 משפחות (כ־7,000 נפש). היישוב יקום באזור מרוחק המוכר כפתחת ניצנה ובו מתגוררות כיום 580 משפחות בחמישה יישובים קטנים, שבגדול בהם, ניצני סיני, 233 תושבים. לפי תזכיר שהכינה המועצה, הביקוש למגורים בישוב החדש יגיע מתושבי האזור; מתושבים חדשים שיבקשו לקיים אורח חיים אקולוגי; מעובדי מחנות צה"ל ומתקני שב"ס וממפעלים שיוקמו בסביבה. כן מעריכים שהמוסד החינוכי הסמוך ניצנה יהווה עוגן תעסוקתי, בעוד שהישוב יספק למחנכים מקומות מגורים חדשים.

מימין: שר החקלאות אורי אריאל, הממונה על החטיבה להתיישבות, ושר השיכון יואב גלנט צילומים: עמית שעל, נמרוד גליקמן

"אין היגיון תכנוני"

בניגוד ליישובים בתוכניתו של גלנט, שמתוכננים כפרברים של ערים קיימות, היישובים החדשים נמצאים באזורים מרוחקים ולכן מומחי תכנון מעריכים שיאושרו. אלא שגם בעניינם קיימת התנגדות עזה. אסף זנזורי, מומחה לתכנון ארצי מהחברה להגנת הטבע, מזכיר כי "מאז אושרה תמ"א 35 השאיפה היתה להתרחק מהקמה של ישובים חדשים ולהתרכז בחיזוק היישובים הקיימים". להערכתו, "אין הרבה היגיון תכנוני בהצעות החדשות, למעט רצון לחזק את ההתיישבות היהודית בנגב".

דרור בוימל, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל מתאפיינת במצוקת קרקע חמורה, הנובעת ממגבלות שטח, מגידול נמרץ של האוכלוסייה ובעיקר מתרבות שימושי קרקע בזבזנית ולכן היא עומדת להיות המדינה הצפופה במערב. אנו שומעים כי בעת האחרונה גורמים בממשלה מקדמים שורה של יוזמות להקמה של התיישבויות חדשות, בניגוד למדיניות התכנון הארצית, הקובעת כי יש לחזק יישובים קיימים, ולא להקים עוד ועוד חדשים. יוזמות מסוג זה, פוגעות ברצף השטחים הפתוחים ובחי ובצומח, הן בשל הקמת היישוב עצמו והן בשל הצורך בפריסת תשתיות, הן לוקות בחוסר יעילות כלכלית, והן גורמות לפגיעה חברתית ובחוסן הכלכלי של היישובים הקיימים".

קובי אוחיון, ממובילי המאבק לחיזוק ערי הנגב במגמה ירוקה: "אנחנו מחזקים את מנהל התכנון בהתנגדות להקמת חמשת היישובים של גלנט. המציאות מראה שהקמת יישובים כאלה מנחיתה מכה קשה על הערים הקיימות במרחב. יחד עם זאת, אין שום סיבה להקים את היישובים ניצנית ועיר אובות. המעשה הנכון חברתית וכלכלית הוא להפנות את המשאבים לפיתוח היישובים שכבר קיימים במרחב במקום להסיט מהם משאבים ציבוריים חיוניים. אין סיבה להיכנע ללחץ, הדרך היחידה לפתח את הנגב היא דרך חיזוק הקיים"