המדינה שילמה חצי מיליארד שקל פיצוי לחקלאים שקרקעותיהם נלקחו לבניית דירות
עד כה השיבה רמ"י בהליך מזורז לידיה 11,300 דונם של קרקע חקלאית, המאפשרים בנייה של 53 אלף דירות, בהתאם לחקיקה מיוחדת. לגבי 370 דונם הוצאו צווי סילוק יד. תנועת המושבים: "הליך דורסני ולא חוקי"
ההליך המתואר מתבצע במסגרת חקיקה מיוחדת שאישרה הממשלה לפני כשנה וחצי, כחלק מהמהלכים להגדלת היצע הקרקעות המיועדות לבנייה למגורים, המאפשרת לרמ"י לתפוס חזקה במהירות בקרקע חקלאית בכפוף לפיצויים שנקבעו בחוק. על פי אותו החוק שנכנס לתוקף ביוני 2016, במקרים שבהם מסרבים החוכרים לחתום על הסכמי ההשבה תוכל רמ"י לנקוט הליכים מינהליים לפינוי וסילוק יד של חוכרים המסרבים להשיב את הקרקע.
שטח חקלאי צילום: עמית שעל
מהדו"ח שכתבה היועצת המשפטית של החטיבה לשמירה על הקרקע ברמ"י, עו"ד שירה תם, עולה כי עד כה השתמשה רמ"י בסמכויות אלה לגבי השבתם של 375 דונמים. רוב רובם של השטחים האמורים הם באזור המרכז. 17 צווים לשטח של 295 דונם הוצאו במרחב העסקי מרכז (שגבולותיו זהים לאלה של מחוז המרכז), לשם בנייה ברשויות קדימה צורן, ראשון לציון, יבנה, גן יבנה ונתניה. במרחב תל אביב הוצא צו בודד לתפיסת חזקה בשטח בן 9.5 דונם המיועד לאור יהודה. צו נוסף לתפיסת חזקה ב-70 דונם המיועדים לבנייה באשקלון נמצא כיום בשלבי הכנה.
עוד מציינת תם כי בתוכנית העבודה לעתיד מתכוונת רמ"י להשיב לידיה 27 אלף דונם נוספים של קרקע חקלאית, לבניית 138 אלף דירות נוספות.
עו״ד עמית יפרח, היועץ המשפטי ויו״ר אגף קרקעות של תנועת המושבים, אמר בהתייחס לנתונים כי "תנועות ההתיישבות מתנגדות באופן נחרץ להמשך הותמ״ל במתכונתו הנוכחית, שהינו הליך דורסני ובלתי חוקתי ונשתמש בכל הכלים שברשותנו לצורך עצירת הדיון בהארכת תוקפו בוועדת הפנים של הכנסת.
עמיר ריטוב, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת לב השרון, מסר בתגובה: "מאחורי המספרים הנוצצים שהוצגו בדו"ח מתקיימת מציאות עגומה, של ענף שלם ומוביל במדינת ישראל העתיד להיעלם. הליך השבת הקרקע המואץ, המתבצע בחיפזון, גוזל את פרנסתם של מאות חקלאים בישראל, להם כלל אין הגנה כנגד הפקעת הקרקע בחסות חוק הותמ"ל . חוק הותמ"ל מעניק למדינה כלי דורסני, עוקף דמוקרטיה ומוחץ זכויות פרט.
"עפ"י הדוח שהוצג, בעוד החקלאי מקבל פיצוי בגובה מקסימלי של כ-55 אלף שקל לדונם, לאחר ניקוי המיסים, יישארו בידיו רק כמחצית מהסכום. כך, המדינה מעשירה את קופתה במעל ל-12 מיליון שקלים. עפ"י חוות דעת מקצועית שבידיי, אל מול חצי מיליארד השקלים שהציגה המדינה ככספי פיצוי - פוטנציאל הפגיעה בענף החקלאות הוא למעלה משבעה מיליארד שקל".
