התוכנית הארצית נפרצה כדי להשתיק את ניר צבי עם 93 וילות

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה אתמול באופן חריג ובניגוד לתוכנית המתאר הארצית הקובעת את גודל היישובים (תמ"א 35), תוספת של 93 בתים צמודי קרקע למושב ניר צבי, השוכן מצפון מערב ללוד. בתמורה לאישור, המושב יסיר את התנגדותו לתוכנית בנייה ענקית המתוכננת על אדמות שמשמשות היום את המושב לחקלאות ואמורות לעבור ללוד.

תמ"א 35 שאושרה ב־2005 מגדירה את מדיניות התכנון וייעוד הקרקע בכל המדינה. התוכנית נתנה העדפה לבנייה רוויה המנצלת באופן יעיל את הקרקע ולכן במושבים היא קבעה קיבולת מקסימלית של בתים צמודי קרקע. על פי התוכנית, בניר צבי ניתן להוסיף רק עוד 87 צמודי קרקע, אולם המושב דרש להקים הרחבה של 180 בתים שתשמש את הבנים הממשיכים, כלומר תוספת של 93 וילות מעבר לקיבולת החוקית.

במאי 2017 חתמו המדינה ועיריית לוד על הסכם גג בעלות של 7 מיליארד שקל שבמסגרתו מתוכננת בנייה של 17 אלף דירות בעיר. התוכנית הגדולה ביותר בהסכם, לבניית 11 אלף דירות, מיועדת להיבנות על שטח של 1,690 דונם השייך כיום למושב ניר צבי. את ההסכם מובילה החברה הממשלתית דירה להשכיר, וחתומים עליו גם משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל.

מושב ניר צבי מלמעלה צילום: אתר Lowshot

התוכנית קודמה בוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) שמיועדת לאשר בזמן קצר תוכניות בנייה גדולות, בעיקר באזורי הביקוש. התוכנית אף הגיעה לשלב מתקדם של אישור להפקדה, אלא שמושב ניר צבי והמועצה האזורית עמק לוד שבו הוא שוכן איימו להגיש התנגדויות ופנו להליכים משפטיים שאיימו על התוכנית.

בין היתר, הם טענו שהקרקע חיונית לחקלאות המפרנסת את תושבי המושב, ועל כן אין לגרוע שטח כה גדול מהמושב. עבור לוד, הסובלת ממצב סוציו־אקונומי קשה, תוכנית הבנייה מהווה קרש הצלה לשיקום העיר, ובינה לבין המושב המבוסס החל מאבק ציבורי.

עם זאת, בעיריית לוד חששו שהסכסוך עלול להגיע לוועדת גבולות של משרד הפנים, שעבודתה ממושכת והיא עלולה לעכב את יישום הסכם הגג. עד שוועדת הגבולות לא תכריע לא ניתן יהיה לקדם את תוכנית הבנייה, ואילו העיר יכולה לקבל את מיליארדי השקלים רק לאחר שיווק השכונה החדשה לקבלנים. החשש הזה, יחד עם חששות פוליטיים ומפשטיים דחפו את לוד והמדינה להתפשר עם המושב.

בספטמבר האחרון הגיעו הצדדים להסכם לפיו המושב והמועצה האזורית עמק לוד התחייבו להסיר את התנגדותם לתוכנית בתמורה לאישור ההרחבה של המושב מעבר לקיבולת שנקבע בתמ"א 35. בנוסף, המועצה השיגה פיצוי כספי של 40 אלף שקל מכל דירה שתשווק באותן קרקעות, כך שהיא עשויה לגרוף כ־44 מיליון שקל.

בעקבות ההסכם, משכה חברת דירה להשכיר את התוכנית מהוותמ"ל והגישה אותה מחדש עם תוספת של 180 יחידות דיור צמודות קרקע בניר צבי. אישור המועצה הארצית אתמול סולל את הדרך לקידומה מחדש של התוכנית.

עמותת במקום, הפועלת למען תכנון שוויוני, תוקפת את ההסכם. "הוותמ"ל לא הוקמה בשביל צמודי קרקע בלב המדינה", קובע סזאר יהודקין מהעותה. "לא הגיוני שבניית דירות לאלפי זוגות צעירים במגדלים של 15 ו־20 קומות, מותנית בהקמת שכונה של מגרשים של חצי דונם. אם ניר צבי צריכים עוד יחידות דיור הם יכולים לקדם תוכנית בוועדה המחוזית".