למרות המיסוי: רוכשים זרים מרתיחים את שוק הדיור הקנדי
משקיעים שאינם תושבים אמנם מחזיקים בנתח קטן מהבתים בוונקובר וטורונטו, אך הדירות שבבעלותם יקרות ביחס לדירות בבעלות מקומית
לשכת הסטטיסטיקה המרכזית של קנדה כימתה לראשונה את היקף הבעלות הזרה על נדל"ן בוונקובר וטורונטו.
לפי דו"ח שפרסמה הלשכה, משקיעים זרים מחזיקים ב־3.4% מהבתים בטורונטו, העיר הגדולה ביותר במדינה. בוונקובר, שגם בה נרשמה עלייה חדה של מחירי נדל"ן בשנים האחרונות, מחזיקים משקיעים זרים ב־4.8% מהבתים. עם זאת, שווי הבתים שבהם מחזיקים המשקיעים הזרים גבוה משמעותית מהשווי הממוצע של בית בבעלות תושב קנדה. בוונקובר מגיע המחיר הממוצע לדירה בבעלות זרה ל־930,600 דולר קנדי, או 25.6% יותר ממחיר דירה ממוצעת בבעלות של תושב מקומי. בטורונטו הפערים קטנים יותר, ומחירה הממוצע של דירה בבעלות משקיע זר עומד על 439,000 דולר קנדי, או 7.6% יותר ממחיר דירה בבעלות תושב מקומי. הפערים בין מחירי בתים בבעלות זרה למחירי בתים בבעלות מקומית קיים גם כשמדובר בצמודי קרקע.
לפי לשכת הסטטיסטיקה הקנדית, המחיר הממוצע לבית צמוד קרקע בוונקובר בבעלות משקיע זר עומד על 2.5 מיליון דולר קנדי, כ־40% יותר מאשר בית בבעלות תושב מקומי, שמחירו הממוצע עומד על 1.8 מיליון דולר קנדי. הפערים בטורונטו גבוהים במקרה זה אף יותר. המחיר הממוצע של בית צמוד קרקע בבעלות תושב זר בעיר עומד על 1.7 מיליון דולר קנדי, 48.7% יותר מאשר מחיר ממוצע לבית בבעלות תושב מקומי, שעומד על 1.1 מיליון דולר קנדי.
בנוסף, המחקר מצא ששיעור הבעלות של משקיעים זרים בקרב בתים חדשים בוונקובר וטורונטו גבוה הרבה יותר מהשיעור הכללי של בתים בבעלותם בשוק. בוונקובר מחזיקים משקיעים זרים ב־19.7% מהבתים החדשים בשעה שבטורונטו שיעור הבתים החדשים שבבעלות משקיעים זרים מגיע ל־11.2%.
סוכן הנדל"ן דייויד פלמינג מטורנטו אמר ל"גרדיאן" הבריטי כי ההיצע המצומצם והמחירים הגבוהים של בתים חדשים גורמים לכך כי כמעט רק משקיעים זרים מגלים עניין בפרויקטים מתוכננים. לפי פלמינג, מחירי הבתים שבפרויקטים שעל הנייר הם "לא מן העולם הזה".
הנתונים החדשים מעמידים בסימן שאלה את היעילות לטווח ארוך של הצעדים לצינון שוק הנדל"ן שנקטו ממשלות פרובינציות אונטריו, שבה נמצאת טורונטו, ובריטיש קולומביה, שבה נמצאת ונקובר. בשנה שעברה הטילה ממשלת בריטיש קולומביה מס של 15% על משקיעי נדל"ן זרים. ממשלת אונטריו נקטה השנה בצעד דומה. אף שהמסים האטו את עליות המחירים בחודשים שלאחר הטלתם, לא ניתן לקבוע עדיין אם הם הביאו לשיפור בר־קיימא במצב.