בלעדי לכלכליסט
מגדל אסותא: שווי הדירות העליונות זינק במיליוני שקלים
מחריף סכסוך הדיירים במגדל האלפיון בת"א, שפרץ בשל הגבהת תקרות הדירות בקומות העליונות. דיירי הקומות הנמוכות מאיימים בתביעה לאור הערכת שמאי שלפיה ההטבה לקומות 20–23 שווה 2.3 מיליון שקל לדירה
הסכסוך במגדל אסותא שבצפון הישן של תל אביב, המאכלס כמה מהדמויות הבולטות באלפיון העליון, מחריף. לאחר שבשבוע שעבר חשף "כלכליסט" כי בקרב בעלי הדירות שבקומות 1–19 התעורר זעם רב כלפי בעלי הדירות בקומות שמעליהם, בטענה כי תקרותיהן של אלה הוגבהו בחוסר שקיפות, כעת מאיימים חלק מהם בתביעה.
- אהוד ברק וגליה מאור נגד הקומות התחתונות במגדל אסותא בת"א
- אהוד ברק יכול להירגע: ביהמ"ש אישר לאורתם סהר להשלים את מגדל אסותא בת"א
בימים האחרונים הציג אחד מדיירי הקומות התחתונות הערכה שמאית, שלפיה שווי ההשבחה שממנו צפויים ליהנות בעלי הדירות בקומות 20–23 צפוי להגיע בכללותו ל־18.4 מיליון שקל, ומכיוון שיש שמונה דירות, הרי שמדובר בהשבחה של 2.3 מיליון שקל בממוצע לדירה. מכיוון ששוויין ההתחלתי של הדירות בקומות אלה נע בין 15 ל־20 מיליון שקל, מדובר בתוספת ערך של 10%–15%.
הטענה המרכזית היא נגד בעלי הדירות בקומות העליונות, שבהן מחזיקים חלק ניכר מחברי הנציגות המנהלת מטעם הדיירים את הפרויקט, וכן אדריכל הפרויקט משה צור. בקומות אלה הוגבהו התקרות באופן משמעותי בעקבות תוכנית שקידמו הנציגות והאדריכל צור מול עיריית תל אביב, ואשר אושרה ב־2013. לטענת הדיירים, תוכנית זו, המגביהה את תקרות קומות אלה בלבד, קודמה בחוסר שקיפות ומבלי ליידע את שאר הדיירים בנעשה. בשלוש הקומות הגבוהות ביותר, 24–26, הכוללות דירות פנטהאוז בשטח של חצי קומה, תוכננו ונמכרו הדירות מראש כדירות עם תקרות מוגבהות.
צילום: צביקה טישלר
זעם השכנים מלמטה הגיע לאחרונה עד כדי איום בתביעה נגד האחראים ובהם חברי הנציגות. השכנים איימו כי יתבעו אם הנציגות לא תתעשת ותדאג שיבוצע איזון שמאי חדש ו"אמיתי" לטענתם.
עם חברי הנציגות שנהנים מההגבהה נמנים שותף בקרן ההון סיכון פיטנגו אהרון מינקובסקי (קומה 20); עו"ד יוסי אברהם (קומה 23); יהושע וגליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר ובעלה, שלהם דירה בקומה 20; אדריכל הפרויקט משה צור ואשתו (קומה 22).
רוכשים נוספים המחזיקים בדירות בקומות אלה, ואשר צפויים ליהנות מההטבה, הם רה"מ לשעבר אהוד ברק (קומה 23); איש העסקים קובי ריכטר, שלו דירות גם בקומה 22 וגם בקומה 23; ושיר סטיבה - בתו של איש העסקים איתן סטיבה (קומה 21), אשר בעצמו מחזיק באחת משתי דירות הפנטהאוז שבקומה ה־26 והאחרונה.
מלבד הטענות בדבר חוסר שקיפות דיירי הקומות התחתונות טוענים כי גם מנגנון הפיצויים והאיזון השמאי שנקבע במסגרת ההסכמים הוא מעוות. זאת מכיוון שלפי הסכמי השיתוף שנחתמו, מנגנון זה יופעל על ידי משרד השמאים המלווה של הפרויקט, פז כלכלה, רק כשתבוצע סטייה של יותר מ־5% בשטח הדירה. ואולם לטענתם, ההסכם כלל אינו מתייחס לאפשרות של סטייה בגובה אף על פי שזו בעלת שווי כספי רב.
גליה מאור ואהוד ברק על רקע מגדל אסותא צילום: צביקה טישלר, אוראל כהן, עמית שעל בדירות שעד לקומה ה־19 עומד כעת גובה התקרות על 3.5 מטר, ואילו בקומות 19–23 שונה הגובה מ־3.85 מטר בתכנון המקורי ל־4.05 מטר על פי התכנון המחודש. בקומות 24–26 היה גובה הקומות 4.02 מטר והוגדל מעט ל־4.05 מטר.
שמאי בכיר אמר ל"כלכליסט" כי אין זה הגיוני שלא לדווח לכלל החברים על מקרה שבו חלק מהדירות הוגבהו. לדבריו, מקרים דומים כבר נבחנו משפטית בכמה מגדלי יוקרה, והמסקנה היתה כי הבדלי גובה אכן מתבטאים בהפרשי סכומים אדירים. במכתב שהעבירה בעבר הנציגות לחברי הקבוצה היא ציינה שההחלטה על הגבהת התקרות קיבלה אישור עוד ב־2012 בעת דיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית תל אביב. מנציגות הקבוצה לא נמסרה תגובה.
האדריכל צור מסר: "התכנון המקורי, מיומו הראשון של הפרויקט, כלל קומות גבוהות יותר החל מקומה 20, כמו כל שאר המגדלים שתכננו - כך בנהרדע, רמז 6 וארלוזורוב 17, וכך היו מסמכי התכנון בזמן השיווק. אין לנו מידע האם המשווק הסביר זאת לקונים. מי ששאל אותנו בזמן השיווק קיבל מידע זה. התב"ע קובעת שגובה הקומות הטיפוסיות לא יעלה על 3.50 מטר, וכך תוכנן, אושר ונבנה בפועל. הוועדה המקומית קבעה ששלושת הרבעים התחתונים של המגדל יכללו קומות טיפוסיות, והרבע העליון יכול לכלול קומות גבוהות יותר. הפרש הגובה בחלק העליון חולק בין הקומות העליונות תוך מתן עדיפות לפנטהאוזים - הם בגובה גדול יותר מהקומות שמתחתן. גובה הקומות העליונות, שאושר על ידי הוועדה המקומית, לא היה על חשבון הקומות מתחתיהן מאחר שגובה התחתונות הוגבל על ידי התבע ל-3.50 מטר, כאמור לעיל. לא הייתה תוספת גובה למגדל עצמו. לא היה שינוי בשטחי הדירות, לא התחתונות ולא העליונות, בגין כל הפעולה הזו".
