תנועת המושבים לכחלון: הקפא הליכי בנייה על קרקע חקלאית

תנועת המושבים שלחה אתמול מכתב לשר האוצר משה כחלון, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט וגורמים נוספים שבו קראה להקפיא את כל הליכי התכנון לבנייה על קרקעות חקלאיות, להימנע מהכרזה על מתחמים חקלאיים נוספים כמתחמים מועדפים לדיור ולקיים דיון מסודר בנוכחות נציגי תנועת המושבים בנושאים האלו. על המכתב חתום עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי ויו"ר אגף הקרקעות של תנועת המושבים, שאמר ל"כלכליסט" כי המכתב הוא צעד אחרון לפני עתירה לבג"ץ בדרישה להקפיא את הליכי התכנון על קרקעות חקלאיות. במכתב טוענת תנועת המושבים כי המהלכים שכחלון מוביל עלולים לגרום "לפגיעה אנושה בחקלאות ובחקלאים בישראל, בביטחון התזונתי של אזרחי ישראל ובריאות הירוקות שעוד נותרו במדינה.".

מהמכתב עולה כי מאז הוקמה הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) ב־2014, משרד האוצר קידם באמצעותה תוכניות בנייה לכ־203 אלף דירות על 82 אלף דונם — 47 אלף דונם מתוכם (57%) הם שטחים חקלאיים.

מימין: שר הבינוי והשיכון יואב גלנט ושר האוצר משה כחלון צילום: עומר מסינגר

ב־2015 העביר כחלון תיקון חוק שמאפשר לרמ"י להוציא צו מינהלי לחוכרי קרקע חקלאית שמורה על פינוי מיידי מהקרקע, אם יש בה פוטנציאל לבניית 700 דירות ומעלה.

החוק מציע לחקלאי פיצוי של 56 אלף שקל לדונם (לעומת 30 אלף שקל בחוק המקורי) ואת הזכות לקבל 20% מהקרקע (25% בפריפריה) בפטור ממכרז ולשווקה ליזמים לבנייה למגורים. לצד הליך זה מתנהל הליך תכנוני מזורז לקרקע בותמ"ל.

עו"ד עמית יפרח צילום: אוראל כהן

כדי שניתן יהיה לעשות זאת, על הממשלה להכריז על הקרקע כמתחם מועדף לדיור. במכתב טוענת תנועת המושבים כי "קבינט הדיור, שהכריז על מתחמים כמועדפים, התעלם משיקולים בדבר היקף הפגיעה בחקלאים ועובדות בעניין זה כלל לא הוצגו בפניך (כחלון — א"ג). מעולם לא הוצגו נתונים עובדתיים בדבר כמות החוכרים שייפגעו, האלטרנטיבות התעסוקתיות שלהם והיקף הפיצויים שתשלם המדינה. ההכרזה על מתחם כמועדף היא הפקעה דה פקטו". עוד טוענת התנועה כי חוק הותמ"ל מהווה סטייה חמורה ממדיניות התכנון של מדינת ישראל, שלפיה אין לשנות ייעוד של קרקע חקלאית וכי יש להעדיף שינוי ייעוד של קרקע שאינה זמינה לחקלאות.

לדברי יפרח, "בשלה העת לתקן את חוק הותמ"ל כך שתהיה הגנה ראויה על הקרקע החקלאית ותיפסק ההכרזה על מתחמי דיור נוספים שבהם ישנה קרקע חקלאית. הפגיעה, אם היא הכרחית, חייבת להיות כזו שמתחשבת בחקלאי ובמה שנותר לו לאחר ההפקעה".