בלעדי לכלכליסט
העתיד של ת"א: התוכנית החדשה לקריית עתידים נחשפת
תוספת בנייה של 400 אלף מ"ר, שני מגדלים, בית חולים והפיכת האזור לפארק עסקים ובילוי שישרת גם את תושבי השכונות הסמוכות - גם בשבת
06:5224.08.17
קריית עתידים בצפון־מזרח תל אביב נערכת לשינוי עצום באופי המתחם ובגודלו, כך נודע ל"כלכליסט". השינוי יכלול תוספת ושדרוג לשטח הבנוי הקיים, בנייה חדשה על שטחים פנויים, ותוספת של ייעודי קרקע. במתחם מתוכננת תוספת של שני מגדלים, בית חולים חצי פרטי שיכלול מעבדות מחקר עם אוניברסיטת תל אביב, מלון, שטחי מסחר נרחבים וכניסה של חברות חדשות וחברות סטארט־אפ. הבנייה צפויה להתחיל בשנה הבאה.
קראו עוד בכלכליסט:
- אברם גרנט ואבי נמני מסתערים על קריית עתידים
- עמיתים נתנה לקריית עתידים הלוואה של 350 מיליון שקל
- עסקת ענק: כלל חתמה על חוזה שכירות ל-24 שנים במגדל עתידים
השינוי אמור להפוך את קריית עתידים למרכז שאמור למשוך אליו תושבים מהשכונות הסמוכות ומגוש דן כולו, כך מקווים היזמים שלהם שייך השטח - עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב.
קריית עתידים שמכילה כיום בעיקר בנייני משרדים אמורה להפוך לחממה טכנולוגית שתכיל אפשרות של חניות וכלי רכב אוטונומיים שינועו במרחב והקמת מתקני אנרגיה ירוקה, טיפול בפסולת ובנייה ירוקה.
הדמיית המגדלים שיוקמו בקריית עתידים בת"א הדמיה: משרד משה צור אדריכלים בשלב הראשון, מתוכננת בנייה של מגדל אחד מבין שני מגדלים מתוכננים - בשטח כולל של כ־70 אלף מ"ר על מגרש פנוי של 13 דונם בפינה הצפון־מזרחית של הקריה, על פי התב"ע (תוכנית בניין עיר), לקרקע זו אכן יש זכויות בנייה של כ־70 אלף מ"ר (לא כולל חניות) מתוכם כ-50 אלף מ"ר עיקרי ועוד 20 אלף מ"ר שטחי שירות. בשני המגדלים יהיה שטח משרדים של כ־2,000 מ"ר לקומה, והם יהיו בגובה של בין 25־17 קומות. המגדל הראשון ייבנה על שטח של כ־30 אלף מ"ר כאשר לצורך תכנון שני המגדלים ותוספת זכויות למתחם כולו נשכרו שירותיו של האדריכל הפרופ' משה צור.
המגדלים הם חלק קטן מהתוכניות למתחם, על רקע אישור תוכנית המתאר של העיר תל אביב (ת"א/5000) יש כוונה לקדם תב"ע שתשקף את זכויות הבנייה המתאפשרות מתוקף תוכנית המתאר: קריית עתידים משתרעת על שטח של כ־80 דונם ותוכנית המתאר מדברת על כך שניתן באזור זה לבנות לפי רח"ק 8 (מונח המשקף את זכויות הבנייה ביחס לקרקע, ד"ל), כלומר, פי 8 מהשטח ובחישוב פשוט כ־640 אלף מ"ר. מאחר וכיום המתחם משתרע כבר על שטח של כ־250 אלף מ"ר (מתוכם 100 אלף מ"ר של שטחי שירות), המשמעות היא תוספת של כ־400 אלף מ"ר נוספים אשר ייבנו ברובם כתוספת למבנים הקיימים - כלומר קריית עתידים תשלש את שטחה.
לשנות את אופי הפארק
לדברי ניב הכוונה היא לשנות את כל אופיו של המתחם כך שיהפוך מפארק סגור אשר אינו פעיל בשעות הערב - לפארק פתוח שפועל סביב השעון. "אנחנו רוצים שהמקום יפעל 24/7 ויהיה חי, הערך הראשון הוא תל־אביביות ושיתופיות. למשל בשיתוף של הפארק עם הקהילה הסמוכה בשכונת נווה שרת - שבערב ישתמשו בחניה שלנו; שיגיעו אחרי הצהריים לאכול במסעדות שיהיו כאן ובשטחי הבידור שאנחנו מתכננים.
משה צור. בנייה ירוקה וחיסכון באנרגיה צילום: עמית שעל המתחם יפעל גם בשבתות ואנחנו רוצים שלאנשים מכל העיר תהיה סיבה להגיע לכאן. כך למשל יש כוונה להפוך את מרכז הקריה לשטח שמיועד להולכי רגל ולרוכבי אופניים כך שתנועת הרכבים תתבצע רק בכבישים המקיפים את הקריה".
"אנחנו רוצים שהמתחם יתחבר לעיר, אל השטחים הפתוחים ואל קריית שרת ורוצים שיהפוך למקום עם כל השימושים ואולי אפילו מגורים בעתיד", אומר האדריכל משה צור. "בשלב ראשון יהיו כאן תעסוקה ומחקר שיאפשרו פרויקטים משותפים מהתעשייה ומהאוניברסיטה וזה קורה שם בצורה טבעית בגלל שהמתחם שייך להם. לכך יתווספו בילוי, מסעדות וכנסים - גם איכות התעסוקה תהיה גבוהה, יהיו כאן גם אקדמיה וגם עסקים".
מבחינה עסקית, מתכננים העיריה והאוניברסיטה כי הפארק יהיה דוגמה לחדשנות ויזמות, כצעד ראשון הם השכירו שטח של כ־3,000 מ"ר לחברת מרקספייס, והכוונה ליצור שיתופי פעולה בין חברות בפארק לבין עיריית תל אביב והאוניברסיטה.
המגדל הירוק
הבנייה המשמעותית האחרונה שבוצעה בקריית עתידים היתה של מגדל עתידים אשר הותירה אצל מנהלי המתחם (אשר התחלפו מאז) והבעלים בעיקר טעם רע. בניית המגדל התארכה מעבר למצופה, ולאחר שבנייתו הסתיימה הוא נותר ריק במשך כשנתיים עד שהושכר במחיר נמוך ממחירי השוק. המגדל משתרע על שטח עצום של 125 אלף מ"ר והוא הכפיל באותה העת את היקף שטחי המשרדים בקריה.
ניב מסביר כי אף שלא היה בתפקיד באותה עת, מאז הופקו לקחים והמגדל החדש מתוכנן בצורה שונה: הוא יהיה יותר ריבועי (לעומת הבניין הנוכחי שיש בו מגרעות כי הוא בנוי כצלב וזה מחייב חלוקה שמקשה על הקמת חללים פתוחים). המגדל החדש יתאפיין בשטח קומה גדול והחלוקה בו תהיה גמישה.
ניב מעריך כי המלון שיוקם במקום ישתרע על שטח של כ־9,000 מ"ר בתוך המגדל ואומר כי הם כבר נמצאים במשא ומתן עם רשת מלונות להשכרת השטח. הכוונה היא כי המלון, בדומה למלון לאונרדו ברמת החיל, ישמש גם כמלון לאנשי עסקים שיבקרו בחברות שפועלות בקריה וברמת החיל הסמוכה, וגם ישרת את בני המשפחה של החולים שיתאשפזו בבית החולים שיוקם בקריה.
שגיא ניב. להכניס את תושבי העיר למתחם
האדריכל משה צור מציין כי המגדלים יכללו שטחים למפגשים והתכנסויות, עבודה ואכילה, שני המגדלים יהיו מחוברים בקומת הקרקע וייבנו בבנייה ירוקה. "אנחנו תכננו את אמות אטריום ועוד מבנים ירוקים ואנחנו מתכוונים ליישם את כל הידע שלנו גם שם. אני לא יודע אם זה יהיה ברמת התקן האמריקאי לבנייה ירוקה LEED אבל יהיה דגש על סביבת העבודה של העובדים וחיסכון באנרגיה".
תשעה חדרי ניתוח
אחת מגולות הכותרת של התוכנית היא כאמור הקמת בית חולים חצי פרטי חדש של חברת מ.ר.ב שמוחזקת קיום בידי הראל ביטוח (18%), מ.ר.ב מרכז רפואי עצמאות בע"מ (41%), ואבעד מרכזים רפואיים בע"מ (41%). החברה מפעילה כיום חדרי ניתוח לכירורגיה גדולה בבת ים, חדרי ניתוח לכירורגיה בינונית בתל אביב, מכונים רפואיים ומעבדות. התוכנית המוצעת כוללת הפעלת ארבעי חדרי ניתוח לכירורגיה גדולה; הפעלת חמישה חדרי ניתוח לכירורגיה בינונית וקטנה ומחלקות אשפוז, לרבות השכרת מרפאות, מכונים שונים וחדרי טיפולים.
הרעיון הוא להשלים את ההיערכות ואת קבלת האישורים לבית החולים עד אמצע 2019 ואז לצאת לדרך ולהפעיל גם אפשרות לשיתוף פעולה של מחקר רפואי עם אוניברסיטת תל אביב. השטח הכולל של בית החולים נאמד בכ־12 אלף מ"ר.
על פי ההערכות ההכנסות מבית החולים יהיו כ־65 מיליון שקל לשנת ההפעלה הראשונה, כנראה בסוף העשור, ועד לכ־162 מיליון שקל אחרי שש שנים. עלות ההקמה של האופרציה כולה נאמדת בכ־150 מיליון שקל, כאשר הוא מחייב אישור של משרד הבריאות. אחרי שיקום הוא יהיה בית החולים השני באזור, אחרי בית החולים אסותא שכבר פועל שם.
המכונית החשמלית חוזרת
היזמים מכנים את התוכנית "סמארט סיטי". לדבריהם בעיר החכמה יותקנו חיישנים שונים לפיקוח על תנועה ותאורה שיאפשרו ניטור מדויק עבור המשתמשים בקריה. בשבוע שעבר פורסם שרשות החדשנות בחרה בחמישה גופים שיפעילו את המעבדות לחדשנות טכנולוגית - שהיא למעשה תוכנית משלימה לתוכנית החממות לשילוב סטארט־אפים בחברות תעשייה - כאשר אחד מהגופים, ששייך לענקית הרכב העולמית רנו ניסאן, אמור להשתלב בקריית עתידים.
ניב מספר שבימים אלו הם מנהלים משא ומתן עם הקונצרן כדי להקים מעבדות רכב אוטונומיות בקריה ובמידה שהמהלך יושלם במהרה יהיה זה משום תיקון היסטורי לתעשיית הרכב המקומית. שכן כזכור, רנו ניסאן היתה השותפה הבלעדית של חברת בטר פלייס שייסד שי אגסי, שניסתה להביא לעולם את בשורת הרכב החשמלי והטעינה המבוקרת שלו מרשת החשמל. לפני כחמש שנים החברה קרסה אחרי שמחקה כ־750 מיליון יורו.
