דחיית פינוי שדה דב תעלה 60 מיליון שקל

עלות דחיית הפינוי של שדה דב מתחילה להתבהר, ארבעה חודשים אחרי שהכנסת אישרה את החוק שדחה את המהלך מאפריל 2017 לינואר 2019. כדי לאפשר את המשך הטיסות לאילת לתקופה של כשנה יוקם בשטח המחנה הצבאי שבשדה דב טרמינל ומשרדים בעלות של 60 מיליון שקל. תג המחיר הזה נחשף לאחרונה בוועדת הכספים.

המדינה נקטה את הצעד הזה מאחר שהיא סבורה שבדרך זו היא מצמצמת את הנזק לבעלי הקרקע הפרטיים בשדה דב, שעמם היא חתמה על הסכם שלפיו השדה האזרחי יפונה ראשון ולאחריו המחנה הצבאי. הקרקע בשדה דב נחלקת שווה בשווה בין המדינה לבעלים פרטיים, שמעוניינים בפינוי השדה כדי לקדם תוכניות בנייה במקום. ב־2007 סיכמה המדינה עם בעלי הקרקע כי היא תפנה את השדה ותקדם תוכנית בנייה בשטח, ובתמורה היא תקבל 50% מזכויות הבנייה שלהם, כלומר הבעלים הפרטיים יישארו עם 25%. כמו כן הם ויתרו לה על דמי שימוש בקרקע.

שדה דב, תל אביב צילום: גלעד קוולרציק

אלא שחברת התעופה ארקיע התנגדה למהלך, וגייסה למאבקה גם את ראש עיריית אילת מאיר יצחק. התנגדותם הגיעה לבג"ץ, שפסק פעמיים כי השדה האזרחי יפונה סופית באפריל השנה, והמחנה הצבאי יפונה בינואר 2019. במקביל גובש במשרד האוצר ובמשרד הביטחון מתווה פשרה, שלפיו הטרמינל הקיים ייהרס, כדי לרצות את בעלי הקרקע הפרטיים, ובמקומו משרד הביטחון יקים בשטח המחנה הצבאי טרמינל שיאפשר את המשך הטיסות לאילת עד ינואר 2019. בעלי הקרקע התנגדו למהלך, המדינה פנתה לבג"ץ בבקשה שיכפה אותו עליהם, אך הוא דחה את הבקשה. בעקבות זאת חוקק חוק סמוטריץ־שמולי, שעקף את פסיקת בג"ץ וקבע כי השדה האזרחי יפונה רק אחרי פינוי הבסיס הצבאי. באפריל הגישו בעלי הקרקע עתירה נגד החוק.