ועדת העבודה והרווחה תבחן את הקושי בקבלת זכאות לדיור ציבורי

בישראל מתגוררים 66 אלף דיירים בדירות הדיור הציבורי. ישנם למעלה מ-150 אלף זכאים המקבלים סיוע בשכ״ד. בשנתיים האחרונות נרכשו 1,114 דירות ואוכלסו עוד 600 דירות שעמדו ריקות ושופצו 20 נוספות – כך עולה מנתוני משרד הבינוי והשיכון שפורסמו היום (ג׳) במסגרת יום הדיור בכנסת. בדיון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות דנו בנושא והוחלט על דיון פנימי במסגרתו יבחנו את הקושי בקבלת זכאות לדיור ציבורי.

מספר הדירות שנרכשו לדיור ציבורי הוא הרחבה לעומת השנים קודם לכן אך המצב עדיין אינו מספק. הבעיה המשמעותית בהיצע הדירות לדיור ציבורי בהשוואה למספר הדירות שנרכשות ומוקמות היא בעקבות חוק רן כהן. באמצעותו דיירי הדיור הציבורי רוכשים את הדירות בהן הם מתגוררים בהנחה משמעותית. מדובר בחוק בעל חשיבות רבה, אך גם הכספים ממכירת הדירות בקרן שהקים כהן לא ייעודו למטרה זו. ״רן כהן לפני 15 שנה קידם את היכולת לרכוש את הדיור הציבורי. הוא הקים קרן שבאמצעות מכירת הדירות יהיה ניתן לרכוש דירות. לצערנו הסכום שהצטבר שם של 3 מיליארד שקל הלך לכיוונים אחרים. כך ירד מלאי הדירות מ-110 אלף לפחות מ-60 אלף יח״ד כיום. הפער הוא אדיר ואנשים זקוקים לזה״, אמר אלאלוף בדיון.

ממשרד הבינוי והשיכון הוסיפו כי העלות הכוללת של המהלכים בשנה האחרונה לדיור ציבורי עומדים על 1.9 מיליארד ,כאשר 1.5 מיליארד לרכש דירות, ועוד 400 מיליון שקל לשיפוץ הדירות. כמו כו, נחתם הסכם עם החברה המשכנת עמיגור לרכישת עוד 2,650 דירות לדיור מוגן עבור קשישים וניצולי שואה. משרד הבינוי טוען כי לצורך ההשוואה בשנת 2014 נרכשו חמש דירות בלבד ובשנת 2013 לא נרכשו דירות כלל.

בניין של דיור ציבורי צילום: עמית שעל

ליאורה ליפשיץ, עולה חדשה מתגוררת עם בנה שהנו בעל צרכים מיוחדים, בדיור ציבורי סיפרה בעצב על הקושי שלה בדיון שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה: ״אנו עולים חדשים והגענו לישראל לפני שבע שנים. יש לי ילד בעל צרכים מיוחדים והעובד הזר שבא לסייע הוא ללא תנאים. לא מגיע לנו עובד זר כי אין לי זכויות. אני לוקחת את הילד שלי בידיים ולוקחת אותו לבד לאמבטיה״.

ראובן קפלן, מנכ״ל עמידר דיבר על כך שבמהלך השנתיים האחרונות שולשו תקציבי השיפוצים ונרכשו אלף דירות: ״זה אולי טיפה בים – אבל שליש מסך הדירות אצלנו במלאי עברו שיפוצים. מדובר על סגירת פערים של 30 שנה ולא ניתן לסגור זאת בשנתיים בלבד״.

ח״כ אורלי לוי הוסיפה אודות הקשיים בקריטריונים לקבלת זכאות בדיור ציבורי: ״אומרים לאימהות לכי תביאי ילד שלישי כדי שתהיי זכאית לדיור הציבורי. הקריטריונים הם תוצאה של מדיניות פסיבית ואכזרית שהלכה ולקחה וגזלה מעניים ממש. תוך שהעבירו שלושה מיליארד שקל ועשו בשימוש בכסף כאילו היה שלהם. כשאישה רוצה לצאת לעבוד היא לא תהיה זכאית לדיור הציבורי. הם מכריחים את הדיירים להמשיך לקבל הבטחת הכנסה. אך אם תצא מהדיור הציבורי – כיצד תשוב עם הקריטריונים המוגזמים. בהעדר דירות והיצע קיים, הם נשלחים לשוק החופשי ושם אין יכולת מיקוח גדולה״.

ח״כ אילן גילאון (מרצ) אמר, ״יש תוכנית דיור למשתכן ויש דיור למטרה – אבל לדאוג לדירות הדיור הציבורי לא יכולים. אסור שדירה תעלה למעלה משליש מההכנסה בישראל. יש צורך לשבור את המיתוס ברכישת הדירות בישראל. אנו כל שנה מקיימים פה את הדיון הזה ומדברים על הדיור הציבורי״.

גיוס אג״ח לרכישת דירות ו-5% מדירות למשתכן לדיור ציבורי

אתמול (ב׳) אושר בקבינט החברתי כלכלי לגייס מיליארד שקל לעמידר מהגופים המוסדיים ומהבנקים באמצעות הנפקת אג"ח. החזר ההלוואה שימומן מתקציב המדינה ייפרס על פני 10 שנים ומהווה למעשה מסלול עוקף תקציב לשנים הבאות.

בשלוש השנים הקרובות, טוענים במשרד הבינוי והשיכון כי יוקצה כחצי מיליארד שקל ל-66 ערים מועצות אזוריות ויישובי מיעוטים. בשנת 2017 מושקעים 240 מיליון שקל לעומת שנת 2016 שהושקעו 140 מיליון שקל, אך בשנת 2018 יושקעו 104 מיליון שקל בלבד.

בתחילת השנה משרד הבינוי והשיכון קבע כי5% מדירות תכנית למשתכן בפרויקטים נבחרים יוקצו לטובת הדיור הציבורי. ממשרד הבינוי מסרו כי לאחרונה מיפה משרד הבינוי והשיכון 600 יח"ד בהן תתחיל התכנית לצאת לפועל. כמו כן תכנית משכנתא רוכשת שבה בשלב זה 1,000 דיירים בשכירות בדיור הציבורי יוכלו לעבור משוכרים לבעלי הדירות באמצעות תשלומים חודשיים.