שכירות הוגנת עולה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת

חוק שכירות הוגנת עבר אישור בוועדת החוקה בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי והוא יעבור לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

החוק נידון בממשלה הנוכחית במשך תקופה ארוכה של למעלה משנתיים. מדובר בשש הצעות חוק פרטיות, חלקן מממשלות קודמות, שמוזגו להצעת חוק ממשלתית אחת. את החוק יזמו הח"כים דב חנין, רועי פולקמן, אורלי לוי-אבקסיס, תמר זנדברג, יאיר לפיד, יעל גרמן, סתיו שפיר ונוספים.

יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן מסר לאחר אישור החוק בוועדה: "דירות שכורות לא נתפסות היום כאלטרנטיבה לרכישת דיור, בגלל היעדר שוק יציב ומוסדר שיאפשר דיור ראוי גם למי שידו לא משגת לרכוש דירה. יש צורך במענה אמיתי לשני מיליון שוכרים, ויש להבטיח זאת גם בחקיקה ובהחלטות ממשלה. החוק המקודם מביא חידושים גדולים לשוק השכירות".

ח"כ רועי פולקמן (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי

מטרתו של החוק היא להסדיר את מערכת היחסים בין שוכר ומשכיר ולהגדיר מהי דירה ראויה למגורים. בעקבות דרישת ח"כ פולקמן, בחקיקה הוכרע - לאחר אי הסכמות בדיונים קודמים - כי מי שהפעיל מתווך הוא זה שישלם על כך. עוד נקבע, כי המשכיר יהיה רשאי לגבות ערובה מראש בגובה של עד שליש מדמי השכירות עבור כל התקופה, ולא יותר מפי שלושה מדמי השכירות לחודש.

כמו כן תהיה מחויבות לתיקונים בדירה המוסדרת, וכן אחריות לתיקון פגמים. החוק מאפשר לשוכר סעד עצמי - אפשרות להוריד את עלות התיקון משכר הדירה.

הצעת החוק בנוסח הנוכחי לא כוללת התייחסות להעלאת שכר הדירה, שהייתה מרכיב מהותי בהצעת החוק של פולקמן ושפיר בממשלה הנוכחית. זאת בעקבות שורה של התנגדויות מצד משרד המשפטים בנושא. כמו כן, לא יוקם רשם שכירויות שיאסוף מידע אודות שוק השכירות.

במהלך הדיון הייתה שורה של הסתייגויות בחקיקה מצד האופוזיציה שכולן נדחו נוכח כוחה של הקואליציה בוועדה. רובן של ההסתייגויות היו במחלוקת רבה לאורך הדיונים, כמו למשל הרצון לייצר הפרדה בין הכיור של חדר הרחצה לבין כיור המטבח.

ח"כ דב חנין שייצג גם את ח"כ אורלי לוי אבקסיס, הציג שורה רבה של הסתייגויות לחקיקה ואמר "יש צורך להוסיף לחוק את סוג הבטוחה והערבויות בחוזה שכירות כדי שתהיה אסמכתא במסגרת ההסכם.

"צריך להוסיף שיהיה חלון כלפי חוץ ודלת כניסה לדירה. כמו כן, יש להוסיף בבריאות ובטיחות הדירה נושאים כמו רטיבות וטחב, או מפסק חשמלי וחוטים המהווים סכנה. בסעיף העוסק בדירה שאינה ראויה למגורים להוסיף – אם אינה כוללת חלל מגורים ומטבח המאפשר מקרר, תנור, כיריים ומקום לאחסון". עוד הוסיף הסתייגות ואמר כי "חדר הרחצה יהיה מופרד ובעל כיור אחד לפחות ואסלה לפחות. הסתייגות נוספת היא שבמקרה בו הדירה לא תהיה ראויה למגורים - לשוכר תהיה אפשרות לבטל את החוזה".

בדיון נקבע כי דירה שאינה ראויה למגורים היא דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר; דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים; ודירה שאין בה פתחי אוורור.

נושא נוסף שעורר מחלוקות והוסדר בחקיקה הוא יצירת מחיצה בין השירותים לחלל המגורים. משרד המשפטים התנגד לכך בדיונים הקודמים נוכח חשש שהסעיף עשוי להוציא דירות להשכרה מן השוק, וזוהי לא מטרת החוק. בדיון עדכן יו"ר הוועדה כי הגיע להסכמות בנושא עם שרת המשפטים, איילת שקד. "נושא אחד שסוכם הוא שתהיה מחיצה בין השירותים לדירה. יתכן כי יהיה מדובר במחיצה זמנית או קיר קטן מגבס. אני מציע שלא ניכנס לפרטי המחיצה כי לא יהיה לכך סוף".

שרת המשפטים איילת שקד (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי

אחד הסעיפים שנקבעו בחוק הנו תשלום דמי תיווך על ידי המשכיר במקרה שבו המתווך פעל מטעמו. "אם בעל הדירה הזמין שירותי תיווך, הוא לא יכול להשית זאת על השוכרים", הסביר פולקמן. הכוונה היא למנוע מצב בו השוכר משלם עבור דמי התיווך, על אף שהשירות הוזמן על ידי בעל הדירה. בעניין זה אמר פולקמן במהלך הדיון כי הסעיף בחוק הנוכחי - עדיין לא מספק במקרים רבים ויהיה צורך לבחון את חוק המתווכים מחדש.

ח"כ סתיו שפיר הוסיפה כי ישנם מצבים רבים בהם אדם מחפש דירה ורואה מודעות, ואינו יודע אם מדובר בדירה בתיווך או לא: "כשמגיעים לדירה מגיע המתווך והוא, בכדי להראות את הדירה, אומר לאותו אדם שהוא צריך לחתום. בחוק זה המטרה היא למנוע מצב שבו המשכיר מזמין את המתווך אבל השוכר משלם את התיווך".

פולקמן הודה כי "עושים קומבינות בנושא הזה, והשארנו רק נוסח למקרה שבעל דירה הפעיל מתווך ובסוף השוכר שילם. יש אירוע קבוע שמחתימים בכניסה לדירה ובזה נצטרך לטפל בחוק התיווך. זה שטוענים שזה עקום זה נכון".

עו"ד לירון מאוטנר ממשרד המשפטים סיכמה בדיון כי לא נכנסים בחוק זה לסוגיה האם השוכר חתם או לא, אלא לשאלה המהותית. "האם המשכיר פעל להביא מתווך או לא. במקרה שכן, הוא זה שישלם".

ברנרד רסקין, מנכ"ל רשת התיווך רימקס שהגיע לדבר מטעם המתווכים, ציין כי החקיקה לא לוקחת בחשבון מקרים בהם לשוכרים אין זמן או רצון לחפש דירה. "כחברה שיש לה הרבה סניפים בת"א, עשינו מעט מאוד עסקאות שכירות. כי דווקא שם יש הרבה אופציות והרוב פועלים לבד ומפרסמים בלוחות מודעות מבלי לפנות אלינו. במקרה שמישהו כן פונה אלינו, למה אתם רוצים לפגוע בנו?".

סיום החוזה בין הצדדים

על פי נוסח הצעת החוק שאושר לקריאה שנייה ושלישית המשכיר יודיע לשוכר על ביטול חוזה שכירות למגורים 90 ימים מראש, לפחות, והשוכר יודיע למשכיר על ביטול החוזה בהתאם 60 ימים מראש לפחות. סלומינסקי טען במהלך הדיון שהמשכירים בסוף לא ישכירו דירותיהם עם סעיף זה: "לא הכל צריך להיות סימטרי. הם בסוף לא ישכירו את הדירות. נניח יתנו התראה במקרה שהבן מתחתן ויהיה צורך בדירה. אם לא ניתן למשכיר שום אפשרות סבירה לצאת מהחוזה הוא לא ישכיר את הדירה". עו"ד רני נויבואר נציגת משרד המשפטים טענה כי יש צורך לאפשר סימטריה בסיום החוזה: "יש מקרים בבקשה לצאת מדירה מצד בעל הבית לאחר קבלת היתר ונניח שגרה שם משפחה. לשוכר קשה הרבה יותר לעבור דירה הוא צריך הובלה ויש הוצאות רבות ואילו למשכיר אין בכך כמעט הוצאות. אנו חושבים שיש צורך בסימטריה".

ח"כ שפיר אמרה לאחר ההצבעה על החוק :"אני גאה ומתרגשת להוביל את המהפיכה הזו לטובת שני מיליון שוכרים שחיים בישראל, הסדרת כללי משחק הוגנים בשוק השכירות הוא אחד מהיסודות החשובים ביותר לפתרון משבר הדיור בישראל. המפכה הזו תשפיע על החיים של כל שוכר ושוכרת בישראל שלראשונה יזכו לתנאים הוגנים ולוודאות קורת הגג שתחתיה הם חיים. אני מודה מכל הלב לשותפים הרבים שלנו להעברת החוק בכנסת, בעיריית תל אביב בהתאחדות הסטודנטים ובוועד שוכרי הדירות, ובמיוחד לאלפי שוכרות ושוכרי דירות בישראל שהיו השותפים החשובים ביותר בארבע השנים האחרונות להעברת החוק הזה. כולי תקווה ואמונה כי ייכנס במהרה לספר החוקים של מדינת ישראל".

באגודה לזכויות האזרח מברכים על אישור חוק שכירות הוגנת בוועדת החוקה. עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה, אמר: "לראשונה הכנסת מכירה בכך ששכירות למגורים היא לא עסקה רגילה, ונמצאת במעמד מיוחד. עם זאת, הנוסח שאושר מאכזב כיוון שאינו נותן מענה מספק לצורך של משפחות בשכירות ארוכת טווח ובהגנה מפני עליות חדות ותכופות בשכר הדירה"