בג"ץ הורה למדינה להודיע בתוך שבועיים היכן לשייך את הכפר דהמש - לעיר לוד או למועצה האזורית עמק לוד

התושבים מבקשים כבר כעשור להכשיר את הישוב ואת הבתים בו. מצד אחד עיריית לוד מסרבת לקלוט אותו ומנגד המדינה לא מכירה בו כישוב עצמאי השייך למועצה האזורית עמק לוד. לפני 7 שנים התושבים ניסו לקדם תוכנית בנייה שתסדיר את הבניה במקום, אך מוסדות התכנון דחו אותה משום שהישוב אינה משויך לאף רשות מוניציפאלית.

העיר לוד צילום: צפריר אביוב

בהיעדר תוכנית, מצויים התושבים במלכוד, אינם יכולים לקבל היתרי בנייה, ואינם מקבלים שירותים מוניציפאליים. בעתירה לבג"ץ שהגישו ב-2014 באמצעות עו"ד קייס נאסר דרשו מהמדינה להכיר בכפר כישוב עצמאי במסגרת המועצה המקומית עמק לוד. ביולי 2016 הוציא בג"ץ צו על תנאי בו הורה למדינה להשיב תוך 90 יום מדוע אינה פועלת להכרה בישוב.

מתשובת המדינה עולה כי חודשיים אחר כך בספטמבר נערכה פגישה בנוכחות ראש הממשלה שבה הוטלה משימת הסדרת הכפר על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). באותה ישיבה נקבע כי רמ"י תגיש תוכנית בניין עיר שמסדירה את המצב בישוב עד דצמבר 2017. התברר כי התוכנית שמקדמת המדינה כוללת פינוי של חלק מהמתחם, התושבים התרעמו בעתירתם על כך שלא שותפו בהליך התכנון ובחלופות שנבחרו. בנוסף תהו התושבים איך המדינה מבקשת לקדם תוכנית מבלי שהחליטה באשר לשיוך המוניציפאלי של הישוב. הרי בדיוק מהסביה הזאת מוסדות התכנון דחו את התוכנית של התושבים.

תושבי הכפר קיבלו את האדמה ב-1948 כפיצוי על קרקעות אחרות בהן גרו ובעקבות מלחמת השחרור נאלצו לנטוש. עד שנות ה-90 הוקמו על האדמות כעשרה בתים בהיתר בנייה, מתקף תוכנית מנדטורית שאפשרה לחקלאי להקים בית על אדמתו.

בשנות ה-90 החלה בנייה מואצת של בתי מגורים, אך המועצה המקומית עמק לוד - שבשטחה מצוי הכפר לא קידמה תוכנית בנייה לישוב. משנת 2000 מנסים התושבים לקדם תוכנית שכזו באופן עצמאי בעזרת המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. בהמלצת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, בוצע סקר היתכנות ונמצא כי על פי תמ"א 35 (תכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה) השטח מוגדר כאזור לפיתוח עירוני, ולפיכך אפשר לאשר בו תוכנית מפורטת. התושבים קידמו את התוכנית, שנועדה להכשיר את הקרקע לבנייה אך במקביל, החל משנת 2005 המועצה המקומית עמק לוד החלה להוציא להם צוי הריסה ופועלת לאכיפתם.