ג'סר א־זרקא מבקש שטחים ממעגן מיכאל

כפר ג'סר א־זרקא מבקש לקבל לשטחו מאות דונמים משטחי קיבוץ מעגן מיכאל, הנמצא מצפון לו, בניגוד לתוכנית המתאר שהוכנה ליישוב הערבי, שהוא מהיישובים העניים בארץ. תוכנית המתאר הופקדה להתנגדויות, ובשבועות הקרובים צפוי חוקר מטעם הוועדה המחוזית לקיים דיונים בהתנגדויות השונות.

בהתנגדות לתוכנית המתאר שהגישו עמותת במקום, המועצה המקומית של ג'סר והקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל אביב - מוצע להרחיב את שטח השיפוט של ג'סר א־זרקא אל מעבר לנחל תנינים, שיוצר כיום חיץ בין היישוב הערבי לקיבוץ מעגן מיכאל, ולספח אליו כ־200 דונם, שבהם מפעיל הקיבוץ בריכות דגים, וחלק מהשטח נמצא על סף הכרזה כפארק צפרות. השטחים המבוקשים מיועדים, לפי ההתנגדות שהוגשה, להיות שטחים ציבוריים.    

ג'סר א־זרקא צילום: זהר שחר

על פי תוכנית המתאר, התרחבות היישוב תחול בצדו המזרחי, על קרקעות קיבוץ מעגן מיכאל ובית חנניה, ומעט בצדו הדרומי, היכן שנמצאת קיסריה. בנוגע לצד המזרחי, מדובר ב־50 דונם שהועברו בהסכמה מקיבוץ מעגן מיכאל. שטח הפיתוח הכולל של היישוב הוא כ־600 דונם, ובהם 300 דונם ממזרח שיתווספו לאחר הסטת כביש החוף מזרחה עד נחל עדה. בהתאם לתוכנית, ניתן לבנות כ־3,100 דירות בשטחי היישוב הקיים, ובשטח שיתווסף תיתכן בנייה של 1,400 דירות, כלומר כ־4,500 דירות בסך הכל. התוספת היא בשטח של 450 דונם שייבנו בשלוש שכונות חדשות במערב, ליד חוף הים. כמו כן ייבנו אתרי תיירות בצפון לאורך נחל התנינים.

גורם במעגן מיכאל אמר ל"כלכליסט" כי הקיבוץ מתנגד נחרצות להרחבה של הכפר לשטחי המדגה: "אנחנו בעד ג'סר, חלק מהם עובדים אצלנו, ותרמנו 50 דונם לטובת ההסטה מזרחה כדי לשמור את הבריכות. השטח שהם מבקשים נמצא בקו 300 מטר מהים, כך שההערכה היא שממילא לא ניתן לבנות בו, לעומת זאת הוא יגרום נזק כלכלי וסביבתי רב. יש כ־100 משפחות שמתפרנסות מבריכות הדגים, ומדובר בשטח שכבר הוכר כאתר צפרות". 

קיבוץ מעגן מיכאל צילום: עומר הכהן

סיזאר יהודקין, שהגיש את ההתנגדות מטעם עמותת במקום כסיוע לתושבים, מנסה להרגיע את הרוחות. לדבריו, מדובר בתוכנית חלופית שישתמשו בה רק במקרה שיוחלט לא להסיט מזרחה את כביש החוף: "המחשבה היא למצוא פתרונות נוספים למצב שבו הכביש לא יוסט. במצב כזה יהיה מחסור בשטחים, וצריך למצוא לכך פתרון וזה על ידי הרחבת תחום הפיתוח של היישוב. בכל מקרה מדובר רק בשתי הבריכות הדרומיות של מעגן מיכאל, וזה חלק קטן שישמש לצורכי ציבור".

מצבו הסוציו־אקונומי הקשה של ג'סר א־זרקא הוביל לפני כשמונה שנים להכנת תוכנית מתאר ליישוב לשנת 2030, שתאפשר לו לצמוח לכ־20 אלף תושבים ולהתחזק כלכלית בזכות מוקדי תיירות ואזור תעסוקה שיוקמו בו. התוכנית אושרה להפקדה בפברואר 2015 על ידי הוועדה המחוזית חיפה. כמו כן במשך יותר משנה פועלת גם ועדת גבולות גיאוגרפית מטעם משרד הפנים כדי להגדיר מחדש את גבולות היישוב. שטחו של ג'סר א־זרקא הוא 1,600 דונם, והצפיפות בכפר היא מהגבוהות בישראל, 8,300 נפש לקמ"ר. כמו כן במדד החברתי־כלכלי ממוצב ג'סר על 1 מתוך 10.

מייסדי ג'סר א־זרקא הגיעו ממצרים ובקעת הירדן, בשונה ממוצאם של ערביי ישראל, ולכן במשך שנים רבות, ובמידה רבה גם היום, הוא נחשב לכפר מבודד חברתית, ותושבי יישובים ערביים אחרים מסרבים לחתן את ילדיהם עם אנשיו. הכפר ממוקם בין שני יישובים עשירים, קיסריה מצפון וקיבוץ מעגן מיכאל מדרום, שמבינים שיש למצוא פתרון לכפר שגדל בקצב מהיר ואין לו לאן להתפתח. עם זאת, הם אינם ששים לקרב אליהם את הכפר הבעייתי. בעת הקמתו של קיבוץ מעגן מיכאל הסמוך היה מספר התושבים בכל אחד מהיישובים לא יותר מכמה מאות בודדות, ואילו היום עומד מספר התושבים במעגן מיכאל על כ־2,000, ואילו בג'סר האמיר מספר התושבים ל־14 אלף.