יישום לקחי ורסאי יכול היה למנוע את הקריסה בגני תקווה

מקריסת תקרת בית הספר שבבנייה בגני תקווה בשבוע שעבר דרך, קריסת החניון ברמת החייל בתל אביב בסוף 2016 ועד אסון אולמות ורסאי מ־2001 עובר חוט מקשר אחד — אי־בקרה של גורם חיצוני על היתרי הבנייה וביצועה. קריסת תקרת בית הספר יובלים, שבנייתו החלה השנה, גרמה לפציעתם של חמישה פועלים שהיו על הגג. גורמים הנדסיים מעריכים כי ככל הנראה קורה שקרסה בזמן יציקת הבטון היא שהובילה לקריסת המבנה של הקבלן האחים פתחי. ניתן לומר שאם המלצות ועדת זיילר מ־2003 היו מיושמות, ובראשן הקמת מכוני בקרה חיצוניים, האסון אולי היה יכול להימנע.

התהליך להקמת מכוני בקרה חיצוניים החל לפני 14 שנה. ובכל זאת, מסקנות הוועדה, שקמה בעקבות אסון ורסאי, עוד לא יצאו לפועל. הסיבה להמלצה המרכזית של הוועדה להקים גוף אחד שיפקח על תכנון המבנים וביצוע הבנייה היא ש"אין אף רשות אחת הבודקת ברצינות היבטים נכבדים של התכנון". מכוני הבקרה צפויים לקום בעוד חודש. 

אך מדוע חיכו 14 שנה עד שהרפורמה, שיכלה למנוע קריסות רבות של מבנים ופגיעות בבני אדם, תצא לפועל. בשעה שכל צעצוע פלסטיק עובר בדיקה של מכון התקנים, אין היום אף גורם אובייקטיבי הבודק את יציבות השלד, את תכנונו ואת העומס המופעל על המבנה — שאינו מקבל שכר מהיזמים.

גוף אחד ירכז את הכל

רשלנות וזלזול הן המילים הטובות ביותר כדי לתאר את שקרה מאז פרסמה הוועדה בראשות ורדימוס זיילר את מסקנותיה. בדצמבר 2003 הגישה הוועדה את הדו"ח לראש הממשלה דאז אריק שרון; רק בנובמבר 2009 קיבלה הממשלה החלטה על הקמת מכוני הבקרה; ורק במרץ 2014 אישרה הכנסת תיקון לחוק התכנון והבנייה הכולל את הקמתם של המכונים.

בית הספר בגני תקווה שהגג בו קרס

בינואר 2016 היו אמורים לקום המכונים, שירכזו את כל שרשרת הבדיקות לקבלת היתר בנייה ולאכלוס הבניין. עם זאת, פעמיים באותה שנה נדחה המועד, ולבסוף הוחלט על מועד חדש: יולי השנה.

העיכובים האחרונים נולדו בעקבות מחלוקת עם רשות הכבאות וההצלה על אופן פעילותם של בקרי בטיחות אש. אך המחלוקת הזו לא יכולה להוות תירוץ לכישלון של הממשלות לעבור לשיטת בקרה המיושמת עשרות שנים במדינות המערב. שר האוצר משה כחלון הוכיח בתחילת כהונתו שכשהוא רוצה — הוא יכול ליישם רפורמות מרחיקות לכת. אולי הבעיה היא שאסון שנמנע אינו ידוע לאיש או תורם לקמפיין הבחירות.

הגוף שאמון על הקמת המכונים הוא מינהל התכנון שבראשו עומדת שירה ברנד, שהחלה בתהליך לפני שנים, כשכיהנה כסגנית ראש המינהל. לדבריה, "מכוני הבקרה יוכלו למנוע תאונות הנובעות מליקוי בתכנון או ליקוי בביצוע".

הרעיון המרכזי הוא שמכון הבקרה יהיה בית אחד שירכז את כל האישורים הנחוצים לתהליך הבנייה. לראשונה יהיה גורם מקצועי שמבקר את איכות התכנון והביצוע. לצורך כך, הכשיר המינהל בשנים האחרונות יותר מ־200 מהנדסים ואדריכלים לבקרי איכות, בעזרת מכון סוקרי הנדל"ן הבריטי RICS. אלו שסיימו את תהליך ההכשרה, הופכים לבקרים מורשים ונרשמים בפנקס הבקרים. אשרף טבעוני, מהנדס בנייה ומבעלי טבעוני אדריכלים ומהנדסים, הוא אחד מהבקרים שהוכשרו.

יבקרו באתר לפני הבנייה

לדברי טבעוני, הבעיה בתהליך הוצאת היתר בנייה כיום נובעת משני כשלים: ראשית, את התוכנית בודקת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. לטענתו, "במצבן הנוכחי, אין לוועדות יכולת להתמודד עם כמות בקשות הבנייה ולבדוק התאמתם להוראות החוק".

שנית, על מנת לקבל היתר בנייה כיום, יש לרוץ בין רשויות שונות כמו כבאות, פיקוד העורף ומשרד הבריאות. לדבריו, יש להקים גוף אחד "שיתמקד ביציבות המבנה ובבטיחות הבניין והמשתמש".

למכון תהיה נקודת מפגש חדשה עם היזם. לפני תחילת העבודה, "הבקרים יצאו לשטח ויבדקו את סידורי הבטיחות והתשתיות, וייוודאו שניתן להפעיל את האתר. רק אז יתקבל אישור לתחילת העבודה", מסביר טבעוני. גם בתקופת הבנייה הבקר יגיע לאתר לבקרת ביצוע.