בדרך לשום מקום - משרד התקשורת מתרוקן מתוכן
איוב קרא, מקורבו של ראש הממשלה שמונה אתמול לשר התקשורת במקום מקורב אחר, מקבל משרד חסר עמוד שדרה מקצועי, שארבע מהמשרות המקצועיות הבכירות שבו אינן מאוישות. זה קורה דווקא כשכמה רפורמות רגולטוריות שישפיעו על כיסו של הצרכן יוצאות לדרך, ואם לא יפוקחו כראוי הן עלולות להיכשל
ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את חבר מפלגתו איוב קרא, שכיהן עד כה כשר ללא תיק, לתפקיד שר התקשורת. את הבשורה קיבל קרא בזמן ששהה בנורבגיה, בשיחת טלפון מפתיעה מנתניהו, שאמר לו "בוקר טוב איוב, אתה שר התקשורת". בכך אמנם תמה לה סאגה בת חודשים סביב המינוי הקבוע לתפקיד, אך הבלגן ממשיך לחגוג.
- שר התקשורת החדש: מינוי בלית ברירה
- נתניהו מפתיע: ממנה את איוב קרא לשר התקשורת
- המדינה מודיעה רשמית: נתניהו לא יחזור להיות שר התקשורת
המשרד שאליו נזרק קרא אינו מתפקד. מלבד העובדה שלא היה שר תקשורת במשרה מלאה מאז סוף 2014, ישנה שורה של תפקידים בכירים נוספים במשרד הדורשים איוש מיידי. כך למשל, לפני כחודשיים עזב סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות את המשרד וטרם מונה לו מחליף. אחת המועמדות המרכזיות לרשת אותו היא עדי קאהן־גונן, המשמשת יועצת מקצועית בכירה למנכ"ל המשרד שלמה פילבר. גורמים במשרד טוענים כי קאהן־גונן ראויה לתפקיד, אך אינה עומדת בדרישות הסף.
כמו כן, תפקיד סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד אינו מאויש בצורה מלאה מאז ספטמבר 2016, אז מונה הסמנכ"ל מימון שמילה לתפקיד המשנה למנכ"ל. שמילה ממלא את שני התפקידים במקביל, עד למינוי סמנכ"ל קבע. גם סמנכ"לית משאבי האנוש של המשרד תמר לשם הודיעה כי תסיים את תפקידה בחודשים הקרובים.
המשרד הזה, שמרוקן מאנשי מפתח, נדרש להתמודד כעת עם כמה אתגרים משמעותיים שיכולים להשפיע על עלויות התקשורת בישראל, ובראשם המהלכים לביטול ההפרדה המבנית בבזק. בעבר, בזק נדרשה לפצל את פעילותה לכמה חברות־בת, כדי לא לפגוע בתחרות בשוק התקשורת. כעת, בבזק מבקשים לבטל את ההפרדה, בטענה כי כבר קיימת תחרות של ממש בענף. רק באחרונה קם צוות משותף למשרדי התקשורת והאוצר שנועד לקדם את הביטול. עד כה לא נרשמה התקדמות מיוחדת, למעט ההבנה של אנשי האוצר כי אין מניעה מביטול ההפרדה בעתיד הקרוב.
מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת איוב קרא צילום: אלכס קולומויסקי, יובל חן
משימה גדולה נוספת עמה נדרש המשרד להתמודד היא החלת רפורמת השוק הסיטונאי גם על HOT. הרפורמה, שכבר חלה בבזק, קבעה כי על החברות לאפשר לחברות אחרות שאין להן תשתית משלהן לרכוש מהן שירותי תשתית במחיר סיטונאי. הרפורמה ב־HOT מתעכבת כבר יותר משנתיים ומסוכלת על ידי החברה. הסוגיה מחכה כעת לטיפולם של קרא ושל שר הכלכלה אלי כהן, שקיבל לידיו את הסמכויות בענייני HOT בעקבות ניגוד העניינים של שר האוצר משה כחלון, שאחותו עמליה זרקא היא בכירה בחברה.
גם עניין תאגיד השידור הציבורי טרם ירד מהפרק, אף שענייני החקיקה כבר הסתיימו. משרד התקשורת פועל בימים אלה לקידום הקמת תאגיד חדשות חדש שיהיה נפרד מתאגיד השידור "כאן". הפיצול הזה כבר היה אמור לקרות, אך בג"ץ השהה את המהלך לאחר שקבע כי אין טעם להקים תאגיד חדשות בלחץ זמן, שכן הדבר יוביל לשגיאות שעשויות לפגוע בכשירותו של התאגיד.
מינוי לא רצוי
מינויו של קרא מגיע, כאמור, אחרי תקופה של אי־סדר במשרד התקשורת. בתחילת 2015 לקח נתניהו לידיו את תיק התקשורת, לצד תיקים אחרים - וכמובן לצד משרד ראש הממשלה. השיא הגיע בנובמבר של אותה השנה, אז התפטר אריה דרעי מתפקידו כשר הכלכלה והעביר את הסמכויות לנתניהו. נתניהו כיהן באותה עת כראש ממשלה, שר הכלכלה, שר החוץ, שר התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורי - בסך הכל חמישה תפקידים בכירים.
עם הזמן, נתניהו ויתר על כמה מהתיקים שהיו ברשותו. משרד הכלכלה עבר למפלגת כולנו תמורת המשרד להגנת הסביבה, שעבר לידי זאב אלקין. למשרד לשיתוף פעולה אזורי קודם צחי הנגבי, שמחזיק בתיק עד היום.
את תיקי התקשורת והחוץ העדיף נתניהו לשמור קרוב לחזה, שכן נושאים אלו קרובים ללבו. לפני שלושה חודשים נאלץ נתניהו לעזוב את המשרד, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג והתנועה לאיכות השלטון. בעתירה נטען כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים מול אמצעי תקשורת, בגלל החקירות הפליליות המתנהלות נגדו.
ההרחקה מתיק התקשורת עשויה להיתפש כהפסד עבור נתניהו, אולם בטווח הארוך זה עשוי דווקא לשחק לטובתו. בשלושת החודשים האחרונים, הנגבי שימש כממלא מקום במשרד התקשורת - ובמקביל החל המירוץ למציאת שר קבוע, כזה שיידע להרחיק את האש מבלפור אבל גם יהיה קשוב למסרים המגיעים משם.
נתניהו ניצב בפני מכשול משמעותי - המפתח הקואליציוני, לפיו לכל סיעה מוקצים מספר שרים בהתאם למספר המנדטים שלה. המכסה של 11 שרים שהוקצתה לליכוד התמלאה, כך שגם אם נתניהו היה רוצה לקדם ח"כ מהליכוד הוא היה צריך לקבל לכך את הסכמת סיעות הקואליציה, תסריט לא סביר במיוחד. לכן לנתניהו לא היתה ברירה אלא למנות את אחד מ־11 השרים המכהנים.
המסמר האחרון של הנגבי
לכל אורך הדרך הוזכר שמו של הנגבי כמועמד מוביל לתפקיד וגורמים במערכת הפוליטית היו סבורים שהמינוי שלו, מכיוון שכבר כיהן כממלא מקום וגם בזכות קרבתו לנתניהו.
אולם לפי גורמים במשרד הוא לא הועיל ולא הזיק במיוחד והיה נדמה שהוא שם למען יראו ולא ממש ייראו. כך למשל, כשנושא התאגיד עלה על הפרק, מי שהוביל את המהלכים לשינוי החקיקה ולהפרדת חטיבת החדשות מהתאגיד היה נתניהו, בזמן שהנגבי בכלל שהה בחו"ל.
חוסר ההצלחה של הנגבי בעניין התאגיד לא השביע את רצונו של נתניהו, שהחל לפזול לשרים אחרים. בראיון שהעניק לתקשורת בשבוע שעבר הביע הנגבי את מורת רוחו מהעובדה שנתניהו לא הציע לו להמשיך בתפקידו - ובכך סלל את דרכו החוצה מהמשרד באופן סופי.
שר התיירות יריב לוין, אחד השרים המקורבים ביותר לנתניהו, סירב להצעה לכהן כשר התקשורת, אף שהובטח לו כי ישמור גם על תיק התיירות. מקורבת נוספת לנתניהו, שרת התרבות מירי רגב, הודיעה שאינה מעוניינת בתפקיד לאור הקמת התאגיד וכך גם שמה ירד מהשולחן. גם שר האנרגיה יובל שטייניץ קיבל הצעה אך סירב בנימוס וכך נותר נתניהו עם ברירת מחדל, האפשרות האחרונה שנותרה על המדף — איוב קרא.
קרא (62, נשוי + 6) נולד בכפר דלית אל־כרמל ולמד בבית הספר התיכון החקלאי כפר גלים ובפנימיית בית הספר החקלאי כדורי. בצעירותו היה שחקן הכדורגל הדרוזי הראשון ששיחק בליגה הלאומית לכדורגל, במדי קבוצת בני יהודה. את שירותו הצבאי סיים בדרגת רב סרן. לקרא תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. קרא הודה בעבר כי במהלך התואר השני הגיש עבודה שלא הוא כתב ונאלץ לעבור את הקורס בשנית.
את פעילותו הפוליטית במפלגת הליכוד החל בשנות ה־90. בבחירות 1996 התמודד קרא ברשימת הליכוד־גשר־צומת אך לא נבחר לכנסת. שלוש שנים לאחר מכן נבחר ברשימת הליכוד. קרא כיהן כחבר כנסת עד לשנת 2013, אז הוצב במקום ה־39 ולא נבחר. כשנתיים מאוחר יותר חזר לכנסת ומונה לתפקיד סגן שר לשיתוף פעולה אזורי. לאחר פרישתו של סילבן שלום הוא קודם לתפקיד שר ללא תיק במשרד ראש הממשלה והיה לשר הדרוזי השני בממשלות ישראל, אחרי סאלח טריף.
קרא, שמרבה להתבטא בעד מדיניות ראש הממשלה, הביע פעמים רבות את רצונו לקבל לידיו תיק משמעותי ובכל הזדמנות אפשרית הוזכר שמו כמועמד לרשת שר כלשהו שעזב את תפקידו.
כעת הוא מקבל סוף סוף את מבוקשו, בעסקה שאמנם לא מחמיאה לאף אחד מהצדדים אך משרתת את שניהם. קרא מרוויח משיפור התדמית בזכות המשרד המרכזי שקיבל לידיו, בעוד נתניהו שומר על משרד תקשורת חלש עם שר שיהיה כפוף בצורה מלאה לרצונותיו.
הפדיחות של קרא
גורמים במערכת הפוליטית מקווים כי מינוי קרא ימקד אותו בענייני המשרד ובכך יפחית את מעורבותו באירועים מדיניים, כפי שאירע בחצי השנה האחרונה.
באוקטובר האחרון חולל קרא תקרית דיפלומטית עם איטליה. בעת ביקורו במדינה הוא אמר כי רעידת האדמה שהתרחשה בה ימים ספורים קודם לכן אירעה בגלל החלטה של אונסק"ו המגנה את ישראל. פחות מיממה לאחר מכן נאלץ משרד החוץ לפרסם התנצלות בשל התבטאות זו.
פחות מחודש לאחר מכן עורר קרא שוב את זעמו של משרד החוץ, לאחר שחשף בפומבי פרשייה ביטחונית שהיתה תחת צו איסור פרסום.
