קק"ל מאיימת לתקוע שוב את הכניסה לירושלים

החלטה שקיבלה אתמול הממשלה נועדה לפתור מחלוקת רבת שנים בין רשות מקרקעי ישראל לחברת בנייני האומה, שתקעה פרויקט בנייה בלב שטח של 200 דונם בכניסה לירושלים. בשורש המחלוקת עומדת התנגדותה של הרשות לרצונה של בנייני האומה לגרוף לכיסה הכנסות משיווק זכויות בנייה למשרדים ומלונאות במתחם שסביב מרכז הקונגרסים שלה. ברשות טוענים כי חוזה החכירה של הקרקע מקנה לבנייני האומה זכויות להקמת מרכז קונגרסים בלבד בשעה שיתר הזכויות בקרקע שייכות לה מתוקף אמנת קק"ל, שהיא למעשה בעלת הקרקע.

הפתרון שקיבלה אתמול הממשלה מבקש להעביר את הבעלות בקרקע לחברת הימנותא, חברת־בת של קק"ל, שבתורה תוותר על ההכנסות משיווק הקרקע לטובת בנייני האומה. אלא של"כלכליסט" נודע כי בקק"ל עדיין מתנגדים לפיתרון זה וטוענים כי הוא התקבל תוך התעלמות מתנאים שהציבו ועתיד להסב לקרן אובדן הכנסות של 120 מיליון שקל לפחות.

כחלופה לאובדן ההכנסות דורשים בקק"ל מניות בשווי זהה בחברת בנייני האומה, שהבעלות עליה מתחלקת בין עיריית ירושלים (25%) והסוכנות היהודית (75%). מאחר והחלטת הממשלה עדיין טעונה את אישור קק"ל ייתכן כי טרם נסתם הגולל על הסכסוך.

חברת בנייני האומה רוצה דירות ליד מרכז הכנסים

עיריית ירושלים החלה לקדם ב־2014 את פרויקט "הכניסה לעיר" שכולל הקמת 12 בנייני משרדים ושטחי מסחר ותעסוקה. בלב התוכנית נמצא מתחם בנייני האומה שגודלו 44 דונם, ושחידושו מקודם בתוכנית נפרדת אך בלוחות זמנים מקבילים. קרקע המתחם שייכת לקק"ל ומוחכרת לחברת בנייני האומה. בחברת בנייני האומה ביקשו להגדיל את השטח הבנוי במרכז הקונגרסים מ־35 אלף מ"ר של אולמות כנסים ל־55 אלף מ"ר. בנוסף, בחברה ביקשו להקים במתחם שלושה בנייני משרדים בשטח בנוי של 92 אלף מ"ר ובית מלון בן 10 קומות ו־800 חדרים.

הדמיית תוכנית "הכניסה לעיר" בירושלים. מתחם בנייני האומה ניצבה בלב פרויקט הבנייה הדמיה:דגן פתרונות ויזואלים מתקדמים

ממסמכים שהגישה חברת בנייני האומה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים עם הגעת התוכנית לשלב ההתנגדויות בחודש שעבר נחשף כי הרחבת מרכז הקונגרסים נאמדת ב־580 מיליון שקל. כבר ב־2014 ביקשה בנייני האומה ביקשו לממן את ההרחבה באמצעות הכנסות משיווק הקרקע לחברות יזמיות שיקימו את מגדלי המשרדים לצד מרכז הקונגרסים.

אלא ששאיפותיה של חברת בנייני האומה נתקלו בהתנגדות עזה מצד רשות מקרקעי ישראל, שמנהלת את קרקעות קק"ל. לפי עמדת הרשות, חוזה החכירה לקרקע במתחם בנייני האומה מאפשר לחברה להקים רק מרכז קונגרסים בעוד יתר הזכויות שייכות לה עצמה. ברשות דרשו לפצל את התוכנית למתחם ולהפריד את הרחבת אולמות הכנסים מהתוכנית להקים במתחם שטחי משרדים. בהמשך גובשה פשרה בסיוע מטה הדיור במשרד האוצר שאפשרה את קידום התוכנית, במקביל לניסיון לגבש פתרון נפרד לסוגיית הבעלות על הקרקע.

לעיריית ירושלים יש אינטרס מובהק לקדם את תוכנית הבנייה במתחם בנייני האומה, שכן עיכובה יתקע את פיתוח "הכניסה לעיר" כולה. בנוסף, לפי המסמכים שהגישה בנייני האומה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, הרחבת מרכז הכנסים שלה תוסיף לעיר הכנסה של 460 מיליון שקל בשנה מפעילות של עסקים תומכים כמלונאות, מסעדות ושטחי מסחר.

להערכת שמאי המקרקעין הירושלמי קובי ביר, לאחר אישור התוכנית שוויה של הקרקע לבניית מגדלי המשרדים במתחם בנייני האומה יהיה 460 מיליון שקל ושווי הקרקע לשטחי מסחר יהיה 420 מיליון שקל. כך, אישור התוכנית יאפשר לבנייני האומה לגייס את ההון הנדרש להרחבת מרכז הקונגרסים.

קק"ל: החלטת הממשלה חסרת משמעות עבורנו

בשנה האחרונה קידם משרד האוצר פתרון שנועד לחלץ את התוכנית מהפלונטר ולאפשר את קידומה. הפתרון שגובש והובא אתמול להצבעת הממשלה מבקש להעביר את הבעלות על הקרקע מקק"ל להימנותא, חברת־בת של קק"ל שאינה כפופה לאמנה של הקרן הקיימת עם המדינה. לפי פתרון זה, הימנותא תוותר על ההכנסות משיווק הקרקע לטובת בנייני האומה ואילו קק"ל תקבל בתמורה קרקע בעלת ערך כספי זהה.

אלא שגורמים בקק"ל מסרו ל"כלכליסט" כי במשא ומתן שניהלו בדרך לגיבוש פתרון זה הבהירו נציגי קק"ל כי בנוסף לקרקע הקרן דורשת לקבל גם אחוזים בחברת בנייני האומה. בקק"ל טוענים כי מגיע קרן סכום של 120 מיליון שקל לפחות בתמורה להיתרי הבנייה בלי קשר להכנסות משיווק הקרקע.

ערב ישיבת הממשלה העבירה קק"ל למזכירות הממשלה מסמך המבהיר את עמדתה לפיה היא או בימנותא נדרשות להיות שותפות שוות במיזם הבנייה במתחם בנייני האומה. בקק"ל אומרים כי מאחר ואינם כפופים לממשלת ישראל להחלטת הממשלה אין משמעות עבורם וללא מתן מענה לדרישותיהם הפשרה במתכונתה הנוכחית לא תצא לדרך.