הסטטיסטיקן הראשי מתלונן: "מחליטים שנפרסם מדדים - בתוך זמן קצר ומבלי לשאול אותנו"
פרופ' דני פפרמן, מנהל הלמ"ס, התייחס למדד הפריפריאלי שהתבקש לפרסם על ידי הממשלה, "אף אחד לא שאל אותנו האם יש לנו את הנתונים, האם אנחנו סגורים על המתודולוגיה"; ראש תחום מרשם הדירות: "אנחנו מנסים לחבר את הנתונים מתאגידי המים כדי לאתר דירות רפאים"
"בסוף 2016 הממשלה קבעה שנפרסם מדד פריפריאלי, אבל שכחו לשאול אותנו אם אנחנו ערוכים לכך, האם יש לנו את כל הנתונים, האם אנחנו סגורים על המתודולוגיה, ההחלטה התקבלה בסוף 2016 כאשר רצו שנחשב את המדד בתחילת ינואר 2017. אחרי שיחות עם גפני התחייבתי לפרסם את המדד עד סוף 2017 וככל הנראה הוא יתפרסם כבר באוקטובר", כך אמר היום דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס בכנס שקיימה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתקיים בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי.
המדד הפריפריאלי הוא מדד שנועד לאפיין את הרשויות המקומיות לפי המרחקים הגיאוגרפים מהמהרכז ובהתאם למצב התשתיות באותו אזור. המדד מסייע לגופי הממשלה השונים כדי להבין כיצד יש לפתח את אותו אזור.
פרופ' דני פפרמן הסטטיסטיקן הממשלתי
פפרמן המשיך ואמר, "בתחילת השנה פנה אלי גם מנכ"ל משרד הפנים ושאל מה קורה עם פרסום מדד החוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות, מדד אשר לדבריו התחייבנו לפרסם. אמרתי לו שלא רק שלא ידוע לי על המועד אלא לא ידוע לי על המדד המדובר. אחרי שביררתי הסתבר שהוקמה ועדה על ידי משרד הפנים והוחלט על מדד כזה רק שאנחנו לא עודכנו על כך".
שתי הדוגמאות לפי פפרמן ממחישות את הצורך הגדל בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר הפכה למוקד מרכזי לקבלת נתונים. ד"ר אחמד חליחל, סגן מנהלת אגף בכיר דמוגרפיה ומפקד התייחס לאומדני האוכלוסיה ואמר כי יש לא מעט אנשים שרשומים במקום אחד אבל בפועל מתגוררים בישוב אחר. יש אנשים שנרשמים במקום מגורים כדי לקבל הטבת מס אבל בפועל הם לא מתגוררים שם. בחורה למשל רשומים 11.6 אלף תושבים ובפועל מתגוררים כ-16 אלף. בת"א יש 23 אלף תושבים שרשומים כתושבי העיר אבל לא מתגוררים בה ככל הנראה כדי לקבל הטבות חניה.
עוד אמר חליחל כי החל מ-2008 יש התעלמות ממספר הזרים בישראל במדדים, כולל כאלה שמתגוררים בישראל למעלה משנה, ובניגוד למדיניות הרווחת לגבי ישראלים ולפיה מי שמתגורר בארץ יותר משנה נספר במפקד.
מיכל סבח מנהלת תחום מרשם דירות, אמרה, כי יש ערים שבהן יש עד 7% שרשומים כבעלי דירות וכבר אינם בחיים, זה אומר שהרשות לא מעודכנת ומפסידה על כך כסף מארנונה. סבח התייחסה גם לתופעת דירות הרפאים ואמרה, "אנחנו מנסים לראות באיזה אופן אפשר לחבר את הנתונים מתאגידי המים לנתוני מרשם דירות לזהות דירות רפאים".
נגד עבודת הלמ"ס גם נשמעו לא מעט טענות, ראש מועצת גני תקווה, ליזי דלריצ'ה אמרה, "כל נתון שמסתמך על הלמ"ס כמעט לא נותן לי כלום כראש רשות, ואני נאלצת להזמין כלכלנים ועבודות מחקר כי שום דבר מהנתונים שאתם מספקים לא רלוונטי. לפי הנתונים שלכם למשל אין לנו בישוב זוגות צעירים ובסוף אני שואלת למה אני נדרשת לפתוח 20 גני ילדים. קשה לי להתווכח עם המקצוע שלכם, אבל זה מקרה קלאסי לכך שהניתוח הצליח והחולה מת".
חיים ביבס ראש עיריית מודיעין- מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי אמר בכנס כי: "קיים אבסורד בכל מנגנון הסיווג והתקצוב של הרשויות המקומיות שנשען על המדד הסוציו- אקונומי. כיום, המדד מתייחס לרמות ההכנסה של התושבים ולא של הרשות ופעמים רבות אינו משקף את חוסנה הכלכלי. לכן, לעיתים אף מהווה תמריץ שלילי עבור ראש הרשות, שהרי שיפור ברמת החיים של תושביו, גורר הפחתת תקציבים משמעותית הפוגעת בשירותים העירוניים. אנו קוראים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולממשלת ישראל לשנות את שיטת החישוב כך שתמדוד את היכולת הכלכלית האמיתית של היישוב".
