מצהירים על שכירות מוזלת בשדה דב אך עותרים נגד פינויו
רמ"י ועיריית ת"א הציגו אתמול תוכנית שלפיה יוקצו 2,100 דירות בתוכנית הבנייה של שדה דב לשכירות מוזלת בשכר דירה של 3,000 שקל בחודש. רק לפני שבועיים עתרה המדינה לביהמ"ש בבקשה לדחות את פינוי השדה בשל הלחץ של אילת וארקיע
שבועיים אחרי שעתרה המדינה לבית המשפט העליון בבקשה לדחות את פינוי שדה דב, היא הציגה אתמול תוכנית בנייה חברתית שתיושם רק אם השדה יפונה במלואו.
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הציגה אתמול בשיתוף עיריית תל אביב תוכנית שאפתנית לדיור בר־השגה במתחם, זאת בישיבת המועצה המקומית לתכנון ובנייה של תל אביב. לפי התוכנית, במתחם שמשתרע על 1,400 דונם וכולל 16 אלף דירות, יוקצו 2,100 דירות להשכרה ארוכת טווח במחיר מוזל של 3,000 שקל בחודש – מחציתן מיועדות לתושבי תל אביב.
רמ"י והעירייה מתבססות במהלך הזה על צו משנת 2014 שעליו חתם שר הפנים דאז גדעון סער המאפשר לרשות מקומית לבנות דירות במחיר בר־השגה על קרקע בייעוד ציבורי (חומה). בתוכנית שדה דב יש הפקעה של כ־65% מהשטח לצורכי ציבור ועל השטח הזה רוצות רמ"י והעירייה להקים את הדירות המוזלות. עוד עולה מהתוכנית כי 3,000 מהדירות במתחם יהיו בנות 3 חדרים, ועוד מספר דומה יהיו דירות בנות 2 חדרים, כמו כן 600 יחידות דיור יוקצו לגיל הזהב, 300 מתוכן לדיור ציבורי.
לחץ כבד לדחיית הפינוי
אלא שהדרך עד ליישום התוכנית עדיין ארוכה, זאת בשל המאבק של עיריית אילת וחברת התעופה ארקיע בניסיון לדחות, ואולי אף למנוע, את פינוי השדה. לפני עשור חתמה המדינה על הסכם עם בעלי הקרקע הפרטיים לפיו הם ויתרו לה על דמי שימוש, ונתנו לה כ־50% מזכויות הבנייה שלהם. היא בתמורה התחייבה לפנות את השדה ולבנות. בעקבות עתירה לבית המשפט העליון של ארקיע ואילת, שביקשו למנוע את פינוי השדה, סיכמה המדינה עם בעלי הקרקע כי הפינוי יהיה באפריל השנה, כלומר בעוד חודש.
שדה דב תל אביב צילום: עמית שעל הסכמות אלה קיבלו תוקף של פסק דין. מאז מחויבות המדינה ועיריית תל אביב לקדם את התוכנית. רק חוק או פסק דין חדש יוכלו לבלום את הפרויקט, וזה בדיוק מה שמנסה להשיג בשנה האחרונה ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי. בעקבות לחץ שהפעיל ביקשה לפני שבועיים המדינה, בהתאם למתווה שהוביל שר האוצר משה כחלון, מבית המשפט העליון לדחות את מועד פינוי השדה בחצי שנה, וזאת כדי שתוכל להתארגן להמשך הפעלתו מתוך החלק הצבאי שאמור להתפנות ב־2019.
בעלי הקרקע הפרטית בתגובה איימו כי אם המדינה לא תחזור בה הם יראו בכך הפרה של ההסכם מ־2007. במקרה כזה, הם ידרשו מהמדינה פיצוי של 1.6 מיליארד שקל, דמי שימוש מאז 2007 על פי הערכת שמאי שצורפה לתגובתם. בנוסף, יצחק הלוי הצליח לגייס כמעט 80 חברי כנסת, והצעת חוק שניסחו כמה ח"כים מבקשת לכפות על בעלי הקרקע הפרטיים לאמץ מתווה לדחיית פינוי השדה.
בשנה שעברה הציע ראש עיריית תל אביב רון חולדאי מתווה שאמור לדעתו לפשר בין הרצון להשאיר את השדה, לבין התחייבות המדינה לבעלי הקרקע לבנות עליה. על פי מתווה חולדאי ייבנו בשטח רק 3,000 דירות, ההכנסה משיווקן תעבור לבעלי הקרקע הפרטיים ובשטח הנותר יפעל שדה מצומצם. אלא שמתווה חולדאי לא יאפשר להגשים את התוכנית החברתית שהוצגה אתמול בוועדה, שכן בעלי הקרקע הפרטית יבקשו למקסם רווחים ולא יסכימו כי הפתרונות החברתיים יהיו על חשבונם.
