בעלי הקרקעות הפרטיות עתרו נגד תוכנית אפולוניה

המדינה לא מוכנה להתחלק עם בעלי קרקעות פרטיות בהשבחת קרקע בתוכנית אפולוניה בהרצליה, כך עולה מעתירה שבעלי הקרקעות הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד תוכנית הבנייה במקום שבו היה בעבר מפעל תעש.

התוכנית שגיבשה המדינה מייעדת את מתחם תעש, אשר נמצא בבעלותה, לבנייה של אלפי יחידות דיור, שלושה מלונות, שטחי מסחר וגן לאומי, והיא אושרה בהליך מזורז על ידי הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל).

קרקע מזוהמת

מהעתירה, שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין יהושע דיאמנט ועו"ד יעקב כהן, עולה כי הקרקעות שאושרו לבנייה ולמסחר הן דווקא הקרקעות שבבעלות המדינה במתחם תעש, קרקע שנחשבת למזוהמת. מנגד, הקרקעות שבבעלות פרטית בסמוך למתחם תע"ש, שבהן אין כל מפגע תברואתי - נותרו כשטחים פתוחים ולא נכללו בתוכנית, ו־200 דונם נוספים מיועדים להפקעה ללא כל פיצוי לצורך הרחבת כביש החוף והקמת מחלף שיחבר את כביש החוף עם כביש 531, כדי לשמש את שכונת דירות היוקרה ואזורי המסחר שיוקמו על קרקעות המדינה.

הדמיה של תוכנית אפולוניה. לטענת רמ"י, המדינה רשאית להפקיע קרקעות בדרך שהיא רואה לנכון הדמיה: מנעד אדריכלים

הקרקעות שבבעלות פרטית משתרעות על כ־1,200 דונם בין מתחם תעש בדרום, קיבוץ שפיים בצפון, כביש החוף ממזרח והים במערב. מדובר בקרקעות לא מזוהמות, אך המדינה בחרה להשביח דווקא את קרקעות תעש המשתרעות על שטח של כ־1,000 דונם בבעלות המדינה, רובן בשטח הצמוד לשכונת נוף ים. בעתירה נטען כי השטח בין שכונת נוף ים עד נתניה הוגדר כשטח פתוח, אך המדינה שינתה את הגדרותיו לצורך הקמת שכונת מגורים, ובניגוד מוחלט למדיניות התכנון שהיא עצמה קבעה. עוד נטען כי נפל פגם מהותי בהליך אישור התוכנית והפקדתה. "החלטת המשיבה (מנהל התכנון, ד"ל) נגועה בשיקולים זרים, כגון הרצון להשביח ולהגדיל את ערכן הכלכלי של אדמות שבבעלות המשיבה 2 (רמ"י, ד"ל) על חשבון פגיעה באדמות בבעלות פרטית.

לטענת היועץ המשפטי לרמ"י, המדינה יכולה להכליל את הקרקעות הפרטיות בתוכנית או להפקיען בדרך שהיא רואה לנכון. עו"ד יהושע דיאמנט, שייצג את בעלי הקרקעות, אמר על כך: "מתברר שלמדינה אין שום בעיה לפגוע בזכויות של הפרט ולהפקיע זכויות קנייניות, גם כאשר מדובר בבעלי קרקעות פרטיים, זאת כאשר השיקול אינו תכנוני, אלא כלכלי בלבד, במטרה להשביח את ערך הקרקעות שבבעלות המדינה".

בלי פיצוי

לדברי דיאמנט, "באצטלה של 'משבר הדיור' המדינה יוצרת רווח ומשביחה את קרקעותיה המזוהמות והופכת אותן לשכונת מגורי יוקרה, מסחר ומלונאות, תוך פגיעה בערכי טבע וערכים ארכיאולוגיים, זאת על גבם של בעלי הקרקעות הפרטיים שבסמוך, אשר לא רק שלא יזכו לנתח מהעוגה, אלא גם לא יקבלו פיצוי עבור זכויותיהם שיופקעו ויועדו על פי אותה תוכנית לדרך ומחלף שישרתו את שכונת היוקרה שתיבנה".

עוד טען כי במשך שנים סירבו רשויות התכנון והמועצה הארצית לתכנון ובנייה לשנות את ייעוד הקרקעות באזור כולו למגורים או מסחר, בטענה שמדובר במדיניות תכנונית כוללת, שלפיה על האזור שמצוי בין הרצליה פיתוח, נוף ים ועד נתניה להישמר כשטח פתוח לטובת הציבור וכ"ריאה ירוקה".