מכבי אש מונעים פתיחת מכוני הפיקוח על הבנייה

ברחוב הנביאים בפתח תקווה ניצב בניין חדש של תשע קומות שהיה מוכן לאיכלוס כבר באוגוסט 2016 עם כל הטפסים הנחוצים חתומים כדי לקבל את טופס 4 — אישור למגורים. היתה חסרה לו רק חתימה אחת של הרשות הארצית לכבאות וההצלה. אבל החתימה החסרה התקבלה רק לפני שבוע, חמישה חודשים אחרי שהוגשה הבקשה וארבעה חודשים אחרי שהבניין כבר היה מוכן לאיכלוס. רק אז יכלו כ־30 משפחות להיכנס לביתן החדש.

בעל חברת הבנייה, ניר נווה מספר כי זה חמישה חודשים שהוא פונה ללא הרף לרשות הארצית לכבאות והצלה בבקשה לקבל את החתימה המבוקשת, ונדחה באופן קבוע בטענה כי הם מצויים שם תחת עומס חריג. "אני לא יודע למה אני צריך לחכות חמישה חודשים", הוא אומר ומוסיף כי אפילו זה לא המקרה הנורא ביותר שנתקל בו, ולפעמים משך ההמתנה כפול: "אם יש הערות לתיקון צריך לחכות עוד ארבעה חודשים לטופס 4 — זה מטורף".

פעם שלישית דחייה

בינואר 2016 היו אמורים לקום מכוני בקרה פרטיים שמרכזים את כל הליך הבדיקות לקבלת היתר בנייה ואיכלוס הבניין. זו רפורמה שעליה שוקד מינהל התכנון כמעט עשור, מאז פרסום מסקנות ועדת זיילר שהוקמה בעקבות אסון ורסאי. תכלית הרפורמה היא לרכז תחת קורת גג אחת את כל הגורמים המאשרים בנייה — ובהם כבאות, פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

פתיחת המכונים נדחתה פעמיים, ראשית לחודש מרץ ואחר כך ליולי 2016. ל"כלכליסט" נודע כי עתה הוחלט לדחות את הפעלתם שוב - הפעם עד יולי 2017.

לדברי גורמים המעורים ברפורמה רשות הכבאות וההצלה אשמה בדחייה, שכן היא חוזרת בה מסיכומים קודמים עם משרד האוצר, ופועלת בניגוד להחלטות ממשלה ודו"ח של ועדת החקירה.

מכבי אש בתרגיל פינוי בתל אביב. מי יאשר איכלוס? צילום: אוראל כהן

מחכים להסמכה

חברות הבנייה נאלצות לקבל את אישורן של כעשר רשויות שונות ומסקנות ועדת זיילר קבעו כבר ב־2005 כי ביזור הסמכויות בענף הבנייה בין כל כך הרבה גורמים, אינו רק גורם לסחבת ביורוקרטית אלא גם מסכן חיים.

מכוני הבקרה אמורים לחסוך את הסירבול והסחבת הללו. הם יהיו מוקד אחד שבו יפקחו ויבדקו את כל ההבטים הקשורים במתן אישורי בנייה ואיכלוס: יתנו היתרי בנייה, יפקחו על הליך הבנייה, וילוו את הקבלן עד סוף התהליך עם הוצאת טופס 4 של אישור מגורים.

בשנתיים האחרונות כ־250 מהנדסים ואדריכלים הוכשרו כבקרים, בקורס שנמשך כתשעה חודשים ובסופו מקבלים תעודה של RICS — מכון בריטי מוביל בתחום הפיקוח והבקרה, שהתעודה שלו מוכרת ב־160 מדינות בעולם. בקרים אלה אמורים להפעיל את ששת מכוני הבקרה הראשונים המתוכננים. במרץ 2016 פרסם מינהל התכנון במשרד האוצר קול קורא להקמת המכונים, וכעשרה גופים עסקיים שונים הביעו עניין בכך.

המכונים יקבלו סמכויות בהדרגה: בשלב ראשון יוּתר להם לאשר תוכניות וטופסי איכלוס של בנייני מגורים שגובהם עד תשע קומות. כך, 25 בקרים מוסמכים כבר עברו הכשרה ייעודית על ידי פיקוד העורף, ו־25 בקרים אחרים הוכשרו על ידי המשרד להגנת הסביבה.

גם רשות הכבאות וההצלה העבירה קורס ייעודי ל־25 בקרים, הם השלימו את מטלות הקורס אך עד עתה לא קיבלו את תעודת ההסמכה המיוחלת. ללא בקרים מוסמכים של רשות הכבאות וההצלה, במינהל התכנון לא מוכנים לפתוח את המכונים, שכן בלעדיהם המטרה שלשמה הוקמו המכונים — ריכוז הליך ההיתרים בגוף אחד — לא תתמלא.

"בכבאות עושים ברוגז"

בתקופה שבה שחר איילון שימש נציב שירותי הכבאות וההצלה, המהלך קודם. במאי הוא פרש, ואת מקומו ממלא טפסר בכיר שמעון בן נר. לטענת גורמים במשרד האוצר בן נר הוא שמונע את כניסת הכבאים למכונים. אחת ההערכות היתה כי בכבאות חוששים מאובדן הכנסה, שכן כל חתימה על טופס 4 כרוכה בתשלום אגרה בסך של כ־3,000 שקלים.

איילון אומר כי בתקופתו הסוגיה נפתרה וסוכם עם האוצר על פיצוי בעקבות אובדן הכנסה לרשות הכיבוי וההצלה. להערכתו המחלוקת שצצה בחודשים האחרונים היא בשל הניסיון של מינהל התכנון במשרד האוצר לנגוס בסמכויות נוספות של הכבאות: "עוד לא הקימו מכון ראשון וכבר הם רצו לקחת עוד דברים אליהם, היה איתי הסכם כתוב, התחיל הקורס, ואז החלו לבקש דברים שלא סוכמו איתי, ובכבאות החליטו לעשות להם ברוגז". בנוסף, טוען איילון כי הפרטת הליכי הבקרה היא פתח לשחיתות. להערכתו מסגרת של "שולחן עגול" שסביבו יתכנסו אחת לתקופה נציגים של כל הרשויות שמאשרות בנייה, יכולה להיות תחליף מספק לאותם מכוני בקרה.

במשרד האוצר לא מבינים את הטענות, לדבריהם שום דבר לא שוּנה בתהליך מאז עזיבתו של איילון. "לא ייתכן שפתאום הם מחליטים לפעול בניגוד להמלצה של ועדת חקירה ושלוש החלטות ממשלה שקובעות שבקר מוסמך על ידי כבאות יישב במכון הבקרה הפרטית", אומר גורם במשרד האוצר המתמצא בתחום. "אם חשבתם שזה לא נכון — איפה הייתם כל השנים האלה?"

למרות משבר הדיור והצורך בהאצת הבנייה, בדיקת "כלכליסט" מצאה כי בתחנת פתח תקווה, לדוגמה, חסרים כעת כעשרה מפקחים ובודקי תוכניות. על פי חיים תמם, ראש אגף בטיחות אש וחקירות ברשות הכבאות וההצלה, המחסור באנשים נובע מהשכר הנמוך שהכבאות יכולה להציע, בהשוואה לשכר בתפקידים מקבילים במגזר הפרטי. בודקי התוכניות הם בעלי תואר מהנדס או הנדסאים, שכרם בכבאות הוא כ־5,000 שקלים בחודש ואילו במגזר הפרטי השכר הוא כפול ואף משולש. אם מכוני הבקרה היו קמים הבעיה הזו היתה נפתרת, שכן אז הכבאות לא היתה נדרשת לגייס את אותם בודקים בשכר זעום, שהרי היתרי הבנייה ובדיקת התוכניות היה עובר למכונים, והם שאמורים לממן את שכר העובדים.

מרשות הכבאות נמסר כי "רשות הכבאות פעלה רבות להסמכת בקרים בתחום בטיחות אש. לצערנו, מינהל התכנון פעל בניגוד להבנות עם רשות הכבאות והוביל להתקנת תקנות רישוי חדשות מהן נשמטו סעיפים מהותיים העלולים, לדעתנו המקצועית, לגרום פגיעה בבטיחות הציבור. לאחרונה פנה מ"מ נציב הכבאות וההצלה למינהל התכנון בבקשה ללבן את הדרוש ליבון אך טרם נענה".