בנק הפועלים מבקש כינוס נכסים לקריגר נדל"ן - בעלי החברה בפשיטת רגל

בנק הפועלים הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה למנות כונס נכסים לחברת קריגר נדל"ן בשל חוב של 10 מיליון שקל – 8.5 מיליון מתוכם בשל פרויקט תמ"א 38 ברחוב ענתות 35 בשכונת צהלה בצפון ת"א ועוד 1.5 מיליון שקל בשל חוב של חברת קריגר טי.אל.וי.

הבנק מבקש למנות את עו"ד מור נרדיה ממשרד לוי טילר ושות' ככונס נכסים זמני לחברה שבבעלותם של אורן פילטר וגל הרשקוביץ, ונחשבת לאחת מחברות הנדל"ן המובילות בת"א בפרויקטים של תמ"א 38.  

אילוסטרציה

לפני מספר ימים הורה בית המשפט המחוזי בת"א על צו פשיטת רגל נגד השניים, כך שלמרות שמדובר בבקשה לכינוס נכסים בשתי חברות, הערכה היא כי תהיה לכך השפעה רוחבית. כמו כן מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לחברה מספר גדול של פרויקטים שנמצאים בהקפאה במשך תקופה ארוכה, חלקם עם היתר בנייה בתוקף.

הפרויקט שבגינו הוגשה הבקשה של הבנק הוא פרויקט בבניין בן 4 קומות ובו 16 דירות. בתמורה לשירותי הבנייה שתספק החברה, הסכימו בעלי הדירות למכור לחברה את מלוא זכויות הבנייה בגג הבניין, את הזכות לבנות 4 דירות דופלקס – 2 מהן מכרה החברה בחודש מאי האחרון תמורת 4 מיליון שקל כל אחת. שתי הדירות הנוספות טרם נמכרו והחברה מנועה למוכרן לאור עיקולים שהוטלו על זכויותיה בפרויקט.

באוגוסט 2013 ניתן היתר לפרויקט ובהמשך השנה קיבלה החברה ליווי בנקאי בהתאם לדוח אפס שהציגה, אך בהמשך לא הצליחה לעמוד בתקציב ובעלויות הבנייה שנקבעו. בבקשה נכתב, כי היא הוגשה "על רקע הליכים משפטיים ועיקולים בסכומי עתק שהוטלו על נכסי החברה וזכויותיה בפרויקט, חריגות בתקציב הפרויקט, שיתוק כללי אשר אחז בחברה והפסקת העבודות בפרויקט באופן אשר כבר הביא לחילוט ערבות ביצוע שהעמיד הבנק לטובת בעלי הזכויות בבניין מושא הסכם התמ"א, בסך של כ- 2 מיליון שקל". עוד נכתב בבקשה, כי דחיפותה של הבקשה נובעת מהחשש לחילוט ערבויות נוספות לפי חוק המכר שהוציא הבנק לטובת רוכשי דירות בפרויקט - ערבויות בגובה של למעלה מ- 3.5 מיליון שקל.

לקריגר נדל"ן פעילות רחבת היקף בתחום התמ"א 38, כאשר כל פרויקט מנוהל בנפרד ובאמצעות חברה נפרדת. הפרויקט המדובר שממוקם בשכונת צהלה היוקרתית בת"א מנוהל באמצעות חברת קריגר יסודות תל אביב בע"מ שהינה חלק מקבוצת קריגר נדל"ן של אורן פילטר וגל הרשוקביץ. עוד מגלה הבקשה, כי בחודש אוגוסט השנה הוגשה תביעה בהיקף של 20 מיליון שקל נגד בעלי החברה וחברות נוספות בקבוצת קריגר. עוד נטען, כי אלה הביאו לשיתוק פעילות החברה ולעצירה מוחלטת של העבודות בפרויקט. וכן נטען כי החברה לא עומדת בתקציב הבנייה שהוקצב לפרויקט. כמו כן, החברה הותירה אחריה חובות לקבלן המבצע, לקבלני משנה, נותני שירותים ורשויות בסכום מצטבר של כ- 920 אלף שקל. ולאור זאת הקבלנים סירבו להמשיך בביצוע העבודות בפרויקט.

הדיירים חילטו ערבות של כ-2 מיליון שקל

דייר בפרויקט אמר בשיחה ל"כלכליסט", כי הבקשה לא מפתיעה, הפרויקט החל בבנייה אך נתקע והם הדיירים חילטו ערבות של כ-2 מיליון שקל. "הם בעיכוב של שנתיים", אמר הדייר והוסיף, "הפרויקט תקוע, הדירות של הדיירים הקיימים מוכנות והדירות החדשות שנבנו תקועות ברמת המעטפת, החניון התת קרקעי והחניות של הדיירים לא מוכנים והתחלפו במהלך הפרויקט לפחות 3 קבלנים. בתחילת הדרך נפגשנו גם עם אנשים של חברת חג'ג' אבל בהמשך כשהפרויקט התחיל הבנו שהם לא מעורבים ויש בעיה, פנינו גם לחג'ג' והם אמרו שהנושא בטיפול".

מקבוצת חג'ג' נמסר: "לחברת קריגר נדל"ן פעילות ענפה שרק חלק קטן ממנה בשותפות עם קבוצת חג'ג'. הפרויקטים המשותפים מוחזקים באמצעות חברות משותפות, הנשלטות על ידי קבוצת חג'ג', והסכמי ניהול לפיהן חג'ג' היא בעל סמכות עצמאית לקבל את ההחלטות בפעילות המשותפת. גם אם בקשת הכינוס של בנק הפועלים תתקבל, הרי שחג'ג' תפעל בפרויקטים, תוך מזעור מקסימלי של הפגיעה בדיירים. קבוצת חג'ג' נהגה תמיד, בכל הפרויקטים שלה,לדאוג ולקיים את כל שהתחייבה עליו חוזית מול דייריה, ותדאג לכך גם הפעם, עם ובלי קשר לבקשת הכינוס נגד קריגר נדל"ן".

את תגובת חברת קריגר לא ניתן היה להשיג.