ההיתר הרבני שלח גם את הציבור החרדי להשקעה בקרן הנדל"ן מגוריט

על פי הערכות בשוק גם הציבור החרדי קיבל בהתלהבות את קרן ההשקעה בנדל"ן מגוריט. "בציבור החרדי נרשמה התלהבות מההנפקה של מגוריט. שמעתי את זה גם באחד הבנקים. אני שומע שזו המניה של בני ברק", כך אמר אתמול איש תקשורת חרדי. שלשום בלילה נסגר המכרז הציבורי של הנפקת קרן הריט החדשה עם ביקושי יתר גם בשלב הציבורי. אלו הגיעו על פי הערכות גם הן בהיקפים נכבדים מהציבור החרדי שהלך בעקבות הגופים החרדיים השונים, כמו החברה קדישא שהשתתפו בשלבים מוקדמים יותר של ההנפקה.

לדברי גורמים בתחום האישור הרבני שניתן להשקעה של הגופים המוסדיים החרדיים, גמ"ח קופת העיר, עמותת ערבים לקרנות ליתומים וחברה קדישא תל אביב נתנה את ההכשר גם להשקעה ישירה של הציבור עצמו. "הרבה אנשים חרדים לא יודעים לבדוק בעצמם. הם אומרים לעצמם שאם חרדים שם, זה בטח אמין. זה הזכיר לי את התקופה שחרדים השקיעו באפריקה ישראל בגלל לב לבייב".

בנייה במודיעין עילית. משבר דיור תמידי

"זה שקופת העיר השקיעה שם זה מהפך. היא הסמל של העזרה ההדדית החרדית" אומר גורם באגודת ישראל. לדבריו, אם לבן שלי היה כסף להשקיע הייתי משכנע אותו להשקיע שם". בתשובה לטענות על התשואה הנמוכה שצפויה אמר האיש: "תשואה נמוכה זו לא השקעה בעייתית. בעייתי זה אם ההשקעה מסוכנת.

תעלומת הכלכלה החרדית

הפיכתה של מגוריט ללהיט בקרב הציבור החרדי נובעת מדפוסי הרכישה של המגזר. בכל שנה החרדים צריכים כעשרת אלפים דירות חדשות. אחת הסיבות למשבר הדיור התמידי של הציבור החרדי היא שעד השנה המדינה לא באמת הכירה בכך שצריך לתכנן לחרדים שכונות או ערים יעודיות. מה זה משנה? חרדים לא אוהבים בתים גבוהים בגלל שחלקם לא נוסעים במעליות שבת. הם צריכים הרבה יותר מוסדות ציבור (בתי ספר, בתי כנסת) ונתיבים לתחבורה ציבורית והם צריכים הרבה פחות חניה. זה משנה גם כי כשלא בונים לחרדים, הם נכנסים לאזורים חילוניים ונוצרות מלחמות קשות. השנה לראשונה הכינה הממשלה תוכנית אב לדיור חרדי, אלא שהתוכנית הזאת שנויה במחלוקת. למשל, נטען שהיא לא מביאה בחשבון את נושא התעסוקה. בין היתר היא כוללת את רעיון העיוועים להקים עיר חרדית ליד ערד בשם כסיף שתהפוך למלכודת עוני קשה.

בציבור החרדי השתרש בעשורים האחרונים המנהג שבמסגרת תנאי השידוך, ההורים של שני בני הזוג קונים להם דירה. לזוג חרדי ממוצע יוולדו כ־7 ילדים במהלך חייהם. זה אומר שהם יצטרכו לקנות 3.5 דירות בממוצע (7 "חצאי דירות"). זו התעלומה הגדולה של הכלכלה החרדית. אף אחד לא יודע איך הם עושים את זה. בתקשורת החרדית יש המכנים את התופעה "גזירת הדיור", בגלל העול העצום שהיא מטילה על ההורים. מחקר של החוקר איתן רגב ממרכז טאוב גילה שהוצאותיו של משק בית חרדי גדולות ב־3,200 שקל לחודש מהכנסותיו. סביר להניח שחלק גדול מהכסף הולך לדיור, אבל מאיפה הכסף?

לא חושבים על הפנסיה

הנה כמה הסברים. חרדים מוכנים לגור במקומות מאוד רחוקים וזולים ובלבד שתהיה להם קהילה חרדית (למשל עכשיו הם מקימים שכונות בטבריה); יש סיוע גדול ממוסדות הקהילה ומגמ"חים; חלק מההורים נוסעים לאסוף כספים (או בעצם לקבץ נדבות) בחו"ל; יש הרבה מאוד כסף שחור בכלכלה החרדית; בשנים האחרונות מקובל יותר להעביר לילדים את תשלום המשכנתא; וכל זה זה עדיין לא מספק הסבר מלא.

מגוריט בעצם אמרה לציבור החרדי: אנחנו נעשה בדיוק את מה שאתם עושים - נקנה דיור להשכרה ונחסוך לכם את כל הכאב ראש. אבל לולא הארגונים החרדיים, שנכנסו להנפקה בשלב הראשון, לא בטוח שזה היה עובד. במונחים חרדיים קשה לחשוב על המלצה טובה יותר מאשר "אם זה טוב לקופת העיר..." ההנפקה של מגוריט גם זכתה לסיקור רב וחיובי בתקשורת החרדית.

כל זה גורם לכך שכאשר חרדים חוסכים הם לא חושבים על הפנסיה, הם חושבים על הדירות לילדים. זה מביא לכך כשחרדי ירצה לשים כסף בצד הוא יעדיף לקנות דירה. זו לא חייבת להיות דירה שהילדים יגורו בה. אבל זה מסביר למה קרן שמשקיעה בדירות נראית למשקיע החרדי פתרון אלגנטי שיחסוך לו המון כאב ראש. ביחוד אם קופת העיר כבר השקיעה שם.