גם הלמ"ס וגם השמאי הממשלתי מתבססים על הטעויות של רשות המסים

עוד לפני השאלה אם עדיף להסתמך על מדד אחד ברור של הלמ"ס או להשאיר את המצב על כנו, כלומר להתבסס גם על מספרי הלמ"ס וגם על מספרי השמאי הממשלתי, צריך לזכור מאיפה הנתונים של שני הגופים האלה מגיעים. שניהם מקבלים את המידע מהדיווחים של מוכרי הדירות וקונים הדירות לרשות המסים.

בפברואר בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף על טעויות ברישום נתוני הדירות ברשות המסים. למעשה, המבקר מצא שרק ב־20% מהנתונים שהוקלדו לא היו טעויות. ב־60% מהמקרים שהוא בדק אף נמצא שפקידי הרשות הקלידו פריטים ומספרים שבכלל לא דווחו.

טל אלדרוטי השמאי הממשלתי צילום: נמרוד גליקמן

לפני שמחליטים איזה מדד הוא הנכון ומדוע, צריך להבין שכל נתוני הדירות מוקלדים באופן ידני. מדובר בפרטים כמו גודל הדירה, הקומה, השנה שבה הבניין הוקם וכמובן פרטי הגוש, החלקה ותת־החלקה. בדיקה של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, שערך המבקר, מעלה תמונה מעוותת שנוצרת בנתוני מחירי הדירות בעקבות טעויות שנופלות בדיווח ידני.

המינהל בדק את כל הנתונים של רשות המסים על עסקאות שנערכו בשנים 2007–2008 ברחוב אחד בתל אביב. לפיהם, המחיר הממוצע של דירה ברחוב עלה בין השנים הללו ב־5%. ואולם, בדיקה קפדנית יותר מראה שכאשר מבינים את המספרים הנכונים (ב־44% מהעסקאות ברחוב המדובר התגלו טעויות), מגלים שהמחיר הממוצע של דירה לא עלה, אלא ירד ב־9%.