כשהפנטזיות של כחלון פוגשות את השמאי הממשלתי

שר האוצר משה כחלון מקדם מהלך שימנע מהשמאי הממשלתי טל אלדרוטי לפרסם נתונים על אודות מחירי הדיור, ושהנתונים יתפרסמו רק על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההצעה, שהייתה אמורה לעלות לקבינט הדיור שלשום אך לא שולבה לבסוף בסדר היום, צפוייה לעלות לדיון בכינוס הבא שלו, ככל הנראה בעוד כחודש וחצי. הנימוק של משרד האוצר למהלך הוא נסיון להיאבק בבלבול בו שרוי הציבור, שמוצף בנתונים סותרים על שוק הנדל”ן. לטענת האוצר, פרסום דו”חות הן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן על ידי השמאי הממשלתי יוצר בלגן, ועל כן יש לייצר מדד אחיד שיתבסס על מתודולוגיה חדשה שהלמ”ס יידרש לבנות. אפילו דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי שעומד בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כבר לא מסתיר את הרצון שלו להיות היחיד שמפרסם נתונים, אחרי שבעבר כבר ניסה לשכנע את ראשי האוצר להפסיק את פרסום הנתונים של השמאי הממשלתי.

אלא שנראה כי לא מדובר רק בדאגה לדיוק ולאחידות הנתונים. אנשי משרד האוצר לא הסתירו בחודשים האחרונים את חוסר שביעות רצונם מדו”חות השמאי הממשלתי, שלמעשה היו הדו”חות היחידים שהציגו תמונה עגומה של השוק והטיחו בפני אנשי האוצר כי לא רק שצעדיהם לא הצליחו לבלום את מחירי הדיור — אלא שלהיפך, אלו עלו בשיעור גבוה יותר. לכן, כך לטענת גורמים המקורבים לשמאי הממשלתי אלדרוטי, אנשי השר כחלון אינם מרוצים מממנו ומנסים למנוע את פרסום התייחסויות שלו למחירי הדיור.

מימין משה כחלון והשמאי הממשלתי טל אלדרוטי צילום: יונתן זינדל/פלאש 90 , נמרוד גליקמן

כשהשמאי הממשלתי הורס את החגיגה של כחלון

כחלון ואנשיו מבינים כי שוק הנדל"ן הוא שוק של ציפיות, וכי כאשר השמאי מפרסם נתונים שליליים הדבר עלול לגרור תגובה של השוק. בעקבות כך, בחודש שעבר תקפו במשרד האוצר את נתוני השמאי ואת המתודולוגיה שלו לבחינת הנעשה בשוק. הרקע לתקיפה היה שני נתונים שונים שפורסמו בחודש שעבר על ידי השמאי ועל ידי הלמ”ס.

לפי דו”ח הלמ”ס מהחודש שעבר, מחירי הדיור ירדו בחודש יוני ב־0.3%. במשרד האוצר ובקבינט הדיור נרשמה חגיגה מסויימת בעת פרסום הנתונים הללו שהראו כי הצליחו לבלום את העלייה במחירי הדירות ואף להוריד אותם. אולם, השמחה היית מוקדמת שכן כבר למחרת פרסם השמאי הממשלתי את הדו”ח שלו. לפי הדו”ח של אלדרוטי, מדד המחירים בכלל עלה ב־2.5% ברבעון השני של שנת 2016.

אז ממה נובע ההבדל בין התוצאות? התשובה היא בעיקר גודל המדגם. השמאי הממשלתי בודק את המכירה והקנייה של דירות בנות ארבעה חדרים ב־16 ערים, בעוד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסתכלת על כל סוגי הדירות ב־67 יישובים, כאשר בדרך הם גם מנכים באמצעים סטטיסטיים את ההבדלים בין הדירות. על פניו, נדאה כי המדדים של הלמ”ס נותנים מידע הרבה יותר מדויק על מה שקורה למחירי הדירות — אך השמאי הממשלתי טוען כי המדגם הגדול של הלמ”ס לא עדיף על זה שלו, וזאת משום שדירות בנות ארבעה חדרים הן שקובעות את טון המחירים בשוק הדיור.

בנוסף, שני הדו”חות מתייסחים לתקופת זמן אחרת — הלמ”ס מפרסם את המדד באופן חודשי ואילו השמאי עושה זאת אחת לרבעון. למעשה, כשעורכים השוואה תקופתית מגלים כי מדד מחירי הדיור עלה בשני המקרים במהלך הרבעון השני, אך כל זה לא עצר את משרד האוצר מלראות את השמאי אלדרוטי כמי שהורס את החגיגה.

במשרד האוצר דרשו אז מאלדרוטי לפרסם הודעה שבה הוא מבהיר כיצד הוא עורך את בדיקתו. מטרת האוצר בכך הייתה להעביר לציבור את המסר שנתוניו של השמאי הממשלתי לא כוללים את תכנית הדגל של שר האוצר כחלון למאבק במשבר הדיור — תכנית מחיר למשתכן. לאחר דרישת האוצר, אלדרוטי אכן הוציא הודעה שבה הוא מפרט את אופן הבדיקה שלו באופן לקוני. אלא שלמעשה לא היה בכך צורך של ממש, מכיוון שכבר בסקירת השמאי עצמה נכתב כי תכנית הדגל של כחלון לא השפיעה על המחירים ברבעון השני של 2016, זאת מאחר שרק דירות בודדות יצאו לשוק, וגם הן לא בערים שנסקרו.

שרת המשפטים שקד תיאלץ לבחור צד

אלדרוטי מסרב בינתיים להגיב לפרסומים אודות המהלך של שר האוצר כחלון, וכך מסרבים גם במשרד המשפטים אליו הוא כפוף. למרות זאת, גורמים במשרד המשפטים כינו את המהלך של השר כחלון אנטי דמוקרטי והוסיפו כי הוא נועד לייצר מניפולציה על הציבור ולהשפיע על המחירים במטרה להראות שהצעדים בהם הוא נוקט מצליחים להשפיע עליהם.

שרת המשפטים איילת שקד נמצאת בימים אלה בחו”ל והיא לא מתייחסת בינתיים לנושא, אך ברור כי היא תצטרך להחליט בבוא העת לצד מי להתייצב — אלדרוטי או כחלון. במידה ותתייצב לצד אלדרוטי, הדבר עלול להתפרש כהתנגדות נוספות לכחלון מצד גורמים בתוך הממשלה שבה הוא יושב.