דו"ח על הותמ"ל: "60 תוכניות, 0 היתרי בנייה"

8 תוכניות אושרו עד כה במסגרת הותמ"ל (הוועדה לתוכנית מועדפת לדיור), ושתיים נגנזו, אך מכלל התוכניות שאושרו, עד כה לא ניתן היתר בנייה ולא נבנתה יחידת דיור בודדת, כך עולה מדו"ח שפרסמה החברה להגנת הטבע ועסק כולו בותמ"ל, במלאת שנתיים להקמתה.

לפי הדו"ח, במסגרת מסלול הותמ"ל מקודמות 60 תוכניות, 24 מהן הוכרזו בקבינט הדיור טרם הגיעו לפתחה של הוותמ"ל, ומחציתם עדיין לא עברו שולחן עגול (שלב ראשוני בהליך קידום התוכנית). כמו כן, מתוך 36 התוכניות שהגיעו לשולחן עגול, 9 לפני דיון להפקדה, 6 אחרי דיון להפקדה (לפני הפקדה בפועל, לפני הפקדה להתנגדויות הציבור), 11 תוכניות הופקדה להתנגדיות.

עוד עולה מהדו"ח, כי בין יולי 2015 ליולי 2016 מספר התוכניות החדשות שהתחילו את תהליך שולחן עגול בותמ"ל הוא 25, מתוכן 11 תוכניות עברו שולחן עגול וטרם הגיעו לדיון להפקדה, 8 עברו את שלב דיון להפקדה, 5 הופקדו להתנגדויות ותוכנית אחת נגנזה. בפועל, מציינים בדו"ח, "אין תוכנית אחת שהתחילה את המסלול הוותמ"לי ואושרה במהלך שנה אחת".

חוק הותמ"ל לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור אושר באוגוסט 2014, והורה על הקמת הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור. מטרת החוק הייתה קידום יעיל ומהיר של תוכניות בנייה לדיור ביחס למתחמי קרקע, שהוכרזו על ידי הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור, זאת במסגרת הליך תכנוני מיוחד הנותן עדיפות ברורה לפיתוח באדמות מדינה.

תוכניות ועוד תוכניות צילום: שאטרסטוק (דימיטר סוטירוב)

לוועדה ניתנו מרבית הסמכויות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, כמו גם סמכות לקבוע תוכניות שהוראותיהן גוברות על הוראות הקבועות בתוכניות מתאר ארציות אחרות, למעט תוכנית המתאר הארצית הכוללנית לבינוי, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35). תוכנית מועדפת לדיור הינה תוכנית החלה בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל, וכוללת לכל הפחות 750 יח"ד. תוכנית מועדפת לדיור ביישובי המגזר הערבי יכולה לחול גם על קרקע שאינה מקרקעי ישראל, וכוללת לכל הפחות 500 יח"ד.

"במקרים רבים חברי הוותמ"ל אינם מעורים בפרטי הפרטים"

בחברה להגנת הטבע מתחו ביקורת נוקבת לגבי דרכי הפעולה של הותמ"ל, אשר מתוקף חוק, אמורה לדון בתוכניות בדיון אחד בלבד. "כאשר הוותמ"ל נתקלת במכשולים מורכבים בלו"ז הקצר שלה (סביבה, תשתיות תחבורה וכד'), היא מטילה את האחריות לטיפול בהם על צוות מלווה ממשלתי. פעילות צוות זה מתחילה לאחר אישור התוכנית. זאת, במקום לפתור כמקובל את הסוגיות בהליך התכנון ולפרט בתוך הוראות התוכנית את התנאים לביצוע שלבי התוכנית, אל מול החסמים השונים", לשון הדו"ח.

התוצאה כפי שמציינים אנשי החברה להגנת הטבע היא שהליך אישור התוכניות בותמ"ל אינו מסוגל להשלים ולפתור סוגיות תכנוניות עקרוניות. "רבים מהפרטים המהותיים הנדרשים להיות מפורטים בתוכניות נותרו באחריות חברי הצוות המלווה. במקרים רבים חברי הוותמ"ל אינם מעורים בפרטי הפרטים שייקבעו ובשינויים שייערכו להיבטים תכנוניים מרכזיים, דבר אשר מכשיל את הוועדה מלמלא את תפקידה נאמנה ולעמוד באחריות המוטלת עליה לטובת הציבור".

המסקנה שעולה מהדו"ח היא כי מוטב היה לנסות וליעל את מערכת התכנון הקיימת על ידי הקצאת משאבים לועדות המחוזיות במקום לנקוט בצעדים שיגרמו לבזבוז משאבים וביזור סמכויות על ידי הקמה של ועדות "מיוחדות" כדוגמת הווד"לים והוותמ"ל.

עוד עוסק הדו"ח בהוראת שעה אשר אושרה בכנסת במרץ 2016 ועוסקת בהשבת הקרקע למדינה. משרד האוצר יזם את החקיקה בכדי לתמרץ הליכי פדיון קרקע נדרשת לפיתוח מחוכרים חקלאיים. רשות מקרקעי ישראל הוסמכה על פי החוק להגדיל את הפיצויים והתמריצים לחקלאים תמורת השבת הקרקע למדינה במועדים בה היא נדרשת.

בחברה להגנת הטבע מציינים כי מדובר בחוק מיותר שאין בו תרומה אמיתית לפתרון מצוקת הדיור, ולעומת זאת יש בו כדי לפגוע בזכות הקניין, בחקלאים, בקיום החקלאות בשולי הערים בישראל ובריאות הירוקות של מדינת ישראל.