שתילת עצים ושינוי צבע בשרטוט: לא תאמינו מה תוקע פרויקטים
מה צריך קבלן כדי לקבל אישור מהעירייה? להגדיל את שטחה של בריכת נוי פרטית ולשתול עצי דקל: רשויות מקומיות רבות נוטות להתערב באלמנטים עיצוביים ואחרים בפרויקט וגורמות לעיכובים של חודשים
אדריכל הנוף אריאל סדרה לא ישכח איך בפרויקט מגורים באחת מערי החוף הדרומיות דרשה ממנו העירייה להגדיל את שטח בריכת הנוי שהוא תכנן. לדבריו, הפרויקט כלל בריכת נוי קטנה שתוכננה להיות קלה וזולה לתפעול על ידי הדיירים, אולם בעירייה חשבו אחרת: מנהל מחלקת התשתיות בעירייה, שאמור גם הוא לחתום על התוכנית, הבהיר לסדרה שאם הוא רוצה שהתוכנית תתקדם ותאושר, עליו להגדיל את שטח הבריכה. את הסיבה לכך, אומר סדרה, הוא לא הבין עד היום.
מתברר שמיזמי בנייה רבים מתעכבים חודשים בשל התערבות העיריות באלמנטים עיצוביים בתוך השטח של המבנה, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". "התערבות הרשויות בתכנון בתוך המגרש רק הולכת ומחמירה במהלך השנים, עד למצב שאתה לא יכול לקבל היתר בנייה בלי להציג למשל תוכנית גינון והשקיה בתוך השטח הפרטי", אומר סדרה.
שכר טרחה כפול
לדברי האדריכל, דרישות הרשויות מאפיינות את כלל הרשויות בישראל, אך ישנן רשויות שלקחו את ההתערבות צעד אחד קדימה ומקשות עוד יותר על חיי היועצים והקבלנים. "הדרישות משתנות מעיר לעיר, ואחת הבעיות היא שרוב הרשויות מעסיקות אנשי מקצוע שרמת הבקיאות שלהם בתחום המקצועי שהם נדרשים לאשר נמוכה משמעותית מהרמה של מגיש התוכניות. נוצר מצב שאני צריך לשנות תכנון במגרש הפרטי שאין בו זיקה למרחב הציבורי רק כדי לרצות את מי שאמור לבדוק ולחתום על התוכנית. יש רשויות שכדי לעבוד בהן אני דורש שכר טרחה כפול כדי לא לקבל את ההצעה או שאני מוותר מראש", הוא אומר.
גם צמחייה עשויה להוות מוקד חיכוך בין רשויות מקומיות לאדריכלים. בגן יבנה למשל מנהל מחלקת התשתיות הוא חובב ידוע של דקלים, ואדריכלי נוף שתכננו פרויקטים בעיר נדרשו לוותר על הצמחייה המגוונת שתכננו לבניינים, לטובת נטיעת דקלים.
אלא שאדריכלים וקבלנים חווים גם עיכובים מסוגים אחרים, לאו דווקא עיצוביים. לדברי סדרה, עירייה אחרת בדרום הארץ דרשה ממנו דרישות גרפיות כמו סימונים צבעוניים והערות נוספות הקשורות לסימונים שונים בשרטוטים, אף שבעולם התכנון המקצועי לא פועלים כך. לדבריו, במקרה זה היו שני סבבים של הערות שהביאו לעיכוב של חצי שנה בקידום הפרויקט.
צריך לנדנד לפקידים
עופרה חדד, מנכ"לית חברת הבנייה יורו ישראל, מספרת על דרישות "מופרזות" לדבריה מצד עיריות, שמעכבות קידום של פרויקטים. בגלל הדרישות הללו של הרשות המקומית החברה לא עומדה בלוח הזמנים שהוגדר במכרז, והיא נדרשה לבקש מהמדינה להאריך את המועד. "מה שקורה זה שלוקח שנה עד שנה וחצי להוציא היתר בנייה, ואם אתה לא מגיע לעירייה יום־יום כדי לנדנד לפקידים לא קורה כלום", אומרת חדד.
במקרה נוסף ברשות מקומית במרכז הארץ נדרשו חודשיים לאשר את התוכנית אצל יועץ חלחול וניקוז: "אחרי שהיא אושרה בהתאם להנחיות שלו הוא ביקש שנגיש לו תוכנית חדשה", היא מספרת. כמו כן, לדבריה, אחרי שלב המדידה נדרש אישור רשות הטבע והגנים כדי להעתיק את מקומו של עץ. שלושה שבועות חלפו עד להגעת הפקח וחודש וחצי עד שהתקבלה תשובה כי צריך להעתיק את העץ.
בפרויקט של 122 דירות בירושלים, מספרת חדד, נדרשה יורו ישראל להגיש היתרי בנייה לפרויקט בפסגת זאב באמצעות מערכת ממוחשבת שנמצאה בשלב ניסיוני. "שלושה חודשים לקח לנו לפתוח את התיק בתוך המערכת. חצי שנה עברה, ורק עכשיו התוכנית נכנסת לוועדה ראשונה בעירייה, וזה פרויקט שרכשנו לפני שנתיים", אומרת חדד.
ברגע האחרון דרשו רמפה
האדריכל אייל איצקין מספר כי בירושלים התעקשה העירייה לבנות מעלית או רמפה כגישה לחניון של הבניין, דרישה ששינתה את כל הפרויקט, ובאופקים אדריכלית המחוז שינתה פרויקט של 200 יח"ד גג גן, לאחר שתוכנן לפי דרישות ראש העיר. "היינו צריכים להכין תוכנית שמקובלת עליה, ואחר כך להכין תוכנית שמקובלת גם על ראש העיר", אומר איצקין. "יש מקומות שאני יכול להגיד עליהם שהמערכת שלהם לא עובדת טוב, למשל אדריכלים שמועסקים על ידי הרשות משתלטים על פרויקטים אף שזה לא בסמכותם. האדריכלים שמתכננים לרוב לא רוצים לריב ומעדיפים להתפשר".