"מיכאל גולן איים שהלקוחות שלו יפילו את ממשלת נתניהו"

"משרד התקשורת נטה לאשר את העסקה", מספר וינטר, "אבל אני המלצתי באופן חד משמעי שלא. הייתי במגעים עם הרבה גורמים כדי ללמוד את הנושא: מנכ"לי החברות, רשות ההגבלים העסקיים ואפילו רשות ההגבלים האירופית. ואכן, בסופו של דבר המיזוג לא אושר. בניגוד לטענות של החברות עצמן, הטענה שלי היתה שאישור המיזוג לא יביא להגדלת ההשקעה בתשתיות. בדרך כלל הגדלה בהשקעות נעשית מתוך רצון להגביר את התחרות שלך נגד חברות אחרות, אבל ברגע שאתה מקטין את התחרות אתה מקטין את התמריצים להשקיע וזה לא יביא גם להגדלת ההשקעה".

היו לחצים מגורמים ממשלתיים?

"היה חשש במשרד התקשורת. מיכאל גולן טען שאם לא מאשרים את העסקה הם יפשטו את הרגל וייגרם נזק אדיר למאות אלפי המנויים שלהם. הם אמרו שהלקוחות שיישארו בלי טלפון סלולרי ייצאו לרחובות ואפילו יפילו את הממשלה. זה היה המסר שלו, ובמשרד התקשורת חששו מאוד. אני טענתי שאי אפשר לממש מדיניות תחרותית של פיקוח ורגולציה על סמך איומים של חברות, וחשוב מכך, טענתי שהם לא יפשטו את הרגל כי זה לא האינטרס שלהם. חברה שמישהו מוכן לשלם עליה 1.7 מיליארד שקל לא הולכת כל כך מהר לבית המשפט.

"עכשיו אנחנו שומעים שיש עוד מתעניינים שלא היו במקור בגלל המחיר האדיר שסלקום הציעה על גולן, ששיקף את הפרמיה שהיא היתה מוכנה לשלם עבור הצמצום התחרות".

בעלי גולן טלקום מיכאל גולן. "הגישה כלפיו היתה סלחנית מדי" צילום: צילום: אלכס קולומויסקי

מה דעתך על הגישה הסלחנית של משרד התקשורת כלפי מיכאל גולן?

"מלכתחילה הגישה היתה סלחנית מדי. מהרגע שהוא קיבל את הזיכיון היו צריכים לנהוג בו במידה נוספת של נחישות כדי שיבצע את חלקו בחוזה. בשלבים הראשונים גולן התחיל לבקש הקלות והיו צריכים להגיד לו, רגע, הרגע נכנסת, מה קרה. או לקחת את הזיכיון ולערוך מכרז חדש. ייעצתי אז לחזי בצלאל (בעלי אקספון 018 שזכתה במכרז להפעלת רשת טלפונים סלולריים, אולם לאחר שלא הצליחה להעמיד ערבויות בוטלה זכייתה — א"ג) ואין לי ספק שהזיכיון לא היה נשאר אלמן. התנאים היו חלומיים".

איך פרופ' לכלכלה מגיע בכלל לייעץ לממשלה?

"יש לי שני כללי אצבע. אני מייעץ רק בנושאים שאני יכול לעזור בהם, ורק במקומות שאני יכול לעזור למקבלי ההחלטות בזכות הידע שלי. התנאי השני שלי הוא שאני נכנס רק למקום שבו אני מרגיש שהייעוץ שלי הוא בנושא חברתי שאני מרגיש איתו בסדר. דחיתי הרבה בקשות בסכומי כסף גבוהים כי לא התאימו לי. ביקשו ממני, למשל, לתת עדות מומחה על כך שאתרי אינטרנט שמקיימים משחקי פוקר הם לא בבחינת הימור. החוק מאפשר לקיים משחקים שבהם יש מרכיב דומיננטי של מיומנות וידע, אבל אם המרכיב הדומיננטי הוא מזל — זה אסור. בפוקר יש מרכיב דומיננטי של מיומנות ולכן יכולתי להכשיר את זה, אבל חשבתי שהרבה אנשים יהפכו שבויים בידי מערכת שתנצל את החולשות שלהם, ולכן אף שמקצועית יכולתי להסכים עם הטענה — לא רציתי בכל זאת לקחת חלק".

אייל וינטר צילום: יואב דודקביץ

אז אתה תומך בהגבלות של שר האוצר על שוק ההימורים?

"כן. בתור כלכלן התנהגותי אני יודע שהימור זה לא משהו שאנשים יכולים לשלוט בו. במקרים קיצוניים זה אפשר להשוות את זה לאלכוהוליזם או להתמכרויות אחרות. אנחנו בעצם ממסים שכבות חלשות כדי לממן דברים חיוביים כמו כיתות חדשות ואולמות ספורט. אנחנו ממנים דברים חיוביים שהפיס עושה באמצעות אנשים שאין להם כסף".