לא רק גוגל ופייסבוק: טרנד הקומפלקסים פורח
יותר ויותר חברות מוציאות מיליוני שקלים על הקמת קומפלקסים ייעודיים. המטרה: לחסוך בהוצאות שכר דירה וליהנות מיתרון הגודל כדי להוזיל עלויות. הפגיעה באזורים שנעזבים עשויה להיות חמורה
חברות מסחריות משקיעות הון רב בגיבוש ובבנייה של הזהות התאגידית שלהן ובבידולן מחברות אחרות. אחת הדרכים שהופכות נפוצות לגיבוש הזהות הזו היא בניית קומפלקס שלם שיזוהה רק איתן. תאגידי ענק כמו גוגל או פייסבוק בנו עבור העובדים שלהם קמפוס ייחודי וכעת גם בישראל. רק לאחרונה דווח שאלקטרה נדל"ן ותדהר זכו במכרז של טבע להקמת קמפוס ברעננה ואמדוקס ומיקרוסופט יצאו במכרז לבניית מבנים שירכזו את כל עובדיהן תחת קורת גג אחת.
- סאמיט רכשה קומפלקס משרדים בפרנקפורט בכ-112 מיליון שקל
- קטר ההייטק הביא את חברת הייעוץ הבריטית סאווילס לישראל
ויש סיבות תועלתניות למגמה. זה מתחיל בהבנה בצורך הארגוני אבל גם חוסך עלויות שכירות ומאפשר לחברות להשתמש ביתרון הגודל שלהן כדי להוזיל עלויות. הקמת מבנים כאלו נהוגות יותר בחברות הייטק המאמינות שריכוז מוחות מבריקים יוצר השפעה חיצונית חיובית על החברה (Externality) אולם לא רק. לאחרונה טבע הודיעה שהיא תקים קמפוס שיאגד 3,000 עובדים הכוללים את המטה הגלובלי של החברה ויחידות עסקיות הפועלות ממגוון אתרים. "ברגע שחברה מחליטה על מהלך שכזה ישנם כמה אספקטים שמשפיעים על הארכיטקטורה", מספר גיא גבע, שותף ומנכ"ל חברת וקסמן גבע גוברין שמתמחה בניהול פרויקטים מהסוג הזה. "חברות רוצות לתת ביטוי לאותה זהות תאגידית לקמפוס שהם ייבנו, כזה שישדר ערך מוסף כלפי כל מי שבא במגע עם המבנה אך בעיקר לעובדים. הקמפוס של מובילאיי שנבנה בהר החוצבים יהיה כזה שייתן ביטוי לערכים שהחברה מנסה להנחיל לעובדים, של שיתוף וזרימת ידע". יתרון נוסף בעת בניית מבנה ייעודי הוא גם בהבנה כי באפשרות להוספת אלמנטים בסיסיים שלא ניתן למצוא בכל בניין להשכרה, כמו חדרי אוכל, חדרי כושר ומקלחות.
מי שנפגע ממעבר של חברות גדולות הן בעלי הנכסים הקודמים שהחברות שכרו מהן והעסקים הקטנים שבסביבה. עזיבה של חברה גדולה ללא מציאת שוכר אחר בעל כמות עובדים דומה יכול להכניס את כל הסביבה לסחרור שיגרום לירידת מחירי הנכסים בסביבה ואף לסגירת עסקים קטנים שמרבית ההכנסה שלהם נבעה בגלל שהחברה עזבה. רמת החייל היא דוגמה לאזור שנפגע בעקבות המעבר של קומברס לקומפלקס שבנתה ברעננה, שכרגע גם ממנו היא מנסה להיפטר בעקבות צמצומים בכוח האדם, ומשרדים רבים נותרו ריקים.
רונן אילון, מנכ"ל רד בינת נכסים, חברה יזמית שעוסקת גם בהקמת מבנים ייעודים וגם בבנייני השכרה רגילים, אומר כי החסרון הוא דווקא בעובדה שמדובר בשוכר יחיד. "אם אותו שוכר נקלע לקשיים, אתה עלול להידרדר מהר מאוד. מלבד זאת כוח המיקוח שלך במשא ומתן יורד. לדייר יש דרישות רבות וכשוכר יחיד הוא הופך להיות מעין שותף שלך בפרויקט, מה שמוציא מאיזון את מערכת היחסים הרגילה של בעל נכס־שוכר".