בג"ץ בעניין קבר רבי שמעון בר יוחאי: מודל ניהול ניסיוני במקום הפקעה
שופטי בג"ץ קיבלו החלטת ביניים לפיה האתר הקדוש השני בגודלו מבחינת מספר מבקרים לא ינוהל על ידי המדינה. נציגי ועד ההקדשות המנהלים את המתחם בירכו: "הפקעה צריכה להיות המוצא האחרון מבחינת המדינה"
שופטי בג"ץ קיבלו שלשום (ג') החלטת ביניים בעתירה שהוגשה לביטול צו הפקעת קבר רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) והציעו, כי "בשלב הראשון, יש לבנות מודל ניהול ניסיוני במקום מימוש ההפקעה".
- משרד הביטחון ממליץ לתמרץ חרדים לגיוס באמצעות הטבות בדיור
- אישה חרדית עובדת בממוצע 9 שעות פחות בשבוע מלא חרדית
בעת כהונתה של הממשלה הקודמת, חתם שר האוצר דאז יאיר לפיד על צו המפקיע את אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון וקבע כי זה ינוהל על וזאת אחרי שנים של סכסוכים משפטיים בנוגע לבעלות עליו, וביקורת חמורה על ניהול האתר, ולמגינם ליבם של גורמים במגזר החרדי. בתוך כך, דו"ח חריף של מבקר המדינה מ-2008, שבדק את ההיערכות לחגיגות ל"ג בעומר במתחם ואת המצב התחזקותי באתר, שאליו נוהרים כמיליון וחצי מאמינים בשנה. "ריבוי המחלוקות והתביעות המשפטיות על הבעלות על מתחם רשב"י ועל ניהולו מונע זה שנים רבות הפעלה יעילה ותקינה של המתחם ומקשה את פיתוחו", כתב מבקר המדינה. "רמת התחזוקה של מבנה רשב"י נמוכה ואינה הולמת את קדושת המקום".
לצד זאת, מתקיים קרב משפטי ארוך בשאלת הבעלות על האתר בין ארבעה גופי הקדש שונים, שהינם התפצלויות של ההקדש הספרדי והאשכנזי הוותיקים. בשנת 2008 החליט בית המשפט העליון על מינוי ועדת בת חמישה חברים (אחד מכל גוף הקדש, ונציג המדינה כיו"ר, עם קול מכריע), שתנהל את המתחם. ואולם, בסוף שנת 2011, החליטה הממשלה לפטור עצמה ב"הינף יד" מהליכים אלו ומהמנגנון שקבע בית המשפט העליון ולהפקיע את האתר מידי ההקדשות השונים, במטרה להעבירו לחלוטין לשליטת ולבעלות המדינה. מאבק עז נוהל על ידי גורמים בעדה החרדית, שהתנגדו לאיבוד המעורבות ושינוי צביונו של האתר.
בדיון שהתקיים בבג"ץ, טענה המדינה כי הדרך הראויה לנהל את האתר לטובת הפוקדים אותו, הינה באמצעות הפקעה וניהולו על ידי המרכז, וכי אין בכוונת הממשלה לשנות את אופיו של המקום, או לפגוע בקדושתו.
שלשום, בג"ץ הפך את ההחלטת הממשלה להפקיע את האתר וקבע כי יש לבחון חלופות אחרות, וזאת על אף טענת המדינה בדיון שהתקיים בבג"ץ כי הדרך הראויה לנהל את האתר לטובת הפוקדים אותו, הינה באמצעות הפקעה וניהולו על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. מנגד טענו בועד ההקדשות, באמצעות עורכי דינם צבי שוב ויפעת בן אריה, כי "התבססות המדינה בצורך להפקיע הינה על בסיס דו"ח מבקר מדינה ישן מלפני שמונה שנים, שאינו רלוונטי כיום לאור התהפוכות והשינויים לטובה שעבר אתר הקבר".
נציגי ועד ההקדשות האשכנזי של צפת מסרו כי "בג"ץ מעביר היום מסר ברור לרשויות- אין אח ורע להפקעה של אחד המקומות הקדושים ביותר ליהדות ויש לבחון אמצעי שפגיעתו פחותה בטרם נוקטים באקט כה קיצוני של הפקעה שצריך להיות המוצא האחרון מבחינת המדינה".