בישראל אין מקום לשר אוצר נאיבי

"לא יכול להיות שמי שיש לו אמצעים קונה שתיים, שלוש וארבע דירות, והזוג הצעיר שנאבק על עוד 10,000–5,000 שקל - אותו מרחיקים מדירה", אמר כחלון לפני כחודש, והמשיך בפנייה ללבם של המשקיעים: "מי אמר שאתם צרכים לזלול את כל מלאי הדיור של מדינת ישראל? צריכה להיות התחשבות. מה, כל אחד לעצמו?! בתקופה של משבר תתחשבו, מה קרה?".

משה כחלון צילום: עומר מסינגר

מעבר לנאיביות, ההתבטאות הזו של כחלון מזכירה את התבטאותו האומללה של קודמו, יאיר לפיד, שהיגג על שכרה של ריקי כהן מחדרה. האמירה מבטאת חוסר הבנה עמוק של העולם שבתוכו פועל כחלון, ומי שלא מבין את העולם שבו הוא פועל, ספק אם יצליח לשנותו.

חוסר ההבנה שעולה מהאמירה הזאת כפול. ראשית, "התחשבות" היא מילה זרה לעולם ההשקעות, היא עומדת בסתירה למילה "רווח" שמניעה את העולם הזה. אבל האכזבה הגדולה יותר נובעת מכך שכחלון מתבונן על משקיעי הנדל"ן כעל כרישים אימתניים ומתוחכמים, שלמעשה מי שמסתער על הדירות הוא כל מעמד הביניים פלוס. אלה הצליחו לחסוך קצת כסף אך לא משיגים תשואה בשום אפיק השקעה, וחמור מכך: הם רואים מה קורה סביבם, ומבינים שבגיל פרישה לא תהיה להם פנסיה שתפרנס אותם בכבוד. אז הם שוברים חסכונות, פודים פיצויים, מתמנפים עוד קצת וקונים דירה. לפחות הם יכולים להעריך שתוספת ההכנסה שיקבלו ממנה בעתיד תהיה במגמת עלייה – הפוך למגמת ההכנסה מהפנסיה. אם כחלון לא יבין זאת, אין סיכוי שכל הצעדים שינקוט יצליחו להשפיע.

מחירי הנדל"ן הגבוהים מושפעים משפע גורמים וכמובן מתודלקים על ידי סביבת הריבית הנמוכה. ב"מגזין כלכליסט" הנוכחי התחקינו אחר שלל הרפורמות שעלו וירדו, ועלו ושוב ירדו, על ידי שרים חרוצים ונלהבים ממש כמו כחלון. בדקנו כיצד הן השפיעו, אם בכלל, בדקנו באילו מחסומים ייתקלו בקרוב שפע הקרקעות שישוחררו במסגרת הרפורמות שכחלון מקדם, וניסינו לספק תובנות שמתבססות על ניתוח רציונלי, לא על הרהורי לב. אין אמת אחת, אין דרך נכונה אחת, וגם כחלון יצטרך ללמוד דרך ניסוי, תהייה וטעייה. כדי לראות תוצאות של מהלכים בתחום הנדל"ן דרוש זמן, אבל כבר עכשיו אפשר לומר בבטחה שמה שלא יעבוד זו פנייה ללב המשקיעים. היא לא תעזור לכחלון ולא לכולנו.