המסתורין של צ. לנדאו: כיצד איבדו נושי החברה 70 מיליון שקל בתוך 18 דקות

בקיץ שעבר נקלעה חברת הבנייה צ. לנדאו להקפאת הליכים וטענה שיש לה חובות של מאות מיליוני שקלים. חודשים בודדים לאחר מכן נדהמו הנושים של החברה לגלות כי ייתכן שהחברה כלל אינה חדלת פירעון, שכן ברשותה קרקע יקרת ערך באור יהודה שדבר קיומה לא נחשף בבקשת הקפאת ההליכים והלכה למעשה הוסתר מהנושים. הקרקע הזו, ששטחה 9 דונם באור יהודה והוערכה בשווי של כ־80 מיליון שקל, אמנם לא היתה רשומה פורמלית בטאבו על שמה של צ. לנדאו אלא על שם קבוצת שפיר, אך כפי שפורסם ב”כלכליסט” הן שפיר והן צ. לנדאו לא ממש חלקו על כך שבפועל היא הועברה לבעלותה של חברת הבנייה שבקריסה.

והנה במהלך מדהים ומהיר שנמשך רק 18 דקות איבדו שלשום הנושים של צ. לנדאו את הקרקע לטובתם של האחים שפירא מקבוצת שפיר. הנאמנים של צ. לנדאו, עו"ד ישראל בכר ועו"ד עומר גדיש שקודם לכן היטיבו לתאר כיצד הקרקע עשויה לפרוע את החובות לכל הנושים, הגישו לאישור השופט איתן אורנשטיין הסכם שהוכן בינם בשם החברה לבין האחים שפירא וחברת שפיר, ולפיו תבוטל עסקת העבר בקרקע כך שזו תשוב לידי שפיר תמורת פיצוי בגובה 10 מיליון שקל - למרות ששווי הקרקע אמור להיות 80 מיליון שקל.

השופט איתן אורנשטיין. ייצג בעבר את האחים שפירא צילום: בוצצו בירן

הנושים דורשים ביטול

ההסכמות בין הצדדים שגובשו הרחק מעיניהם או אוזניהם של הנושים אושרו כאמור במהירות ע"י השופט אורנשטיין כשרק 18 דקות חלפו מהמועד שהבקשה לאשר את ההסכמות הוקלדה למערכת נט המשפט ועד שהחלטה חתומה ע"י השופט הפכה אותן לעובדה מוגמרת.

לשופט אורנשטיין יש היכרות קודמת עם האחים שפירא, שכן הוא מסר גילוי נאות על כך באחד הדיונים ואמר שהיה עורך הדין שלהם בעת ששימש כעו"ד פרטי ובטרם התמנה כשופט. עם זאת, הצדדים הודיעו שאין להם בעיה שאורנשטיין ימשיך לעסוק בסוגיה חרף ניגוד העניינים האפשרי.

בדרישתם לביטול ההסכם מצטטים הנושים את דברי הנאמנים עצמם לביהמ”ש: “המקרקעין מהווים נכס משמעותי לקופת הקפאת ההליכים” צילום: אוראל כהן

אתמול הגישו לאורנשטיין 13 נושים לא מובטחים בקשה בהולה לבטל את החלטתו ודרשו לקבוע דיון דחוף בעניין ולעכב את ביצועה של ההחלטה עד קיומו. עד מועד סגירת העיתון לא התקבלה החלטה כלשהי מהשופט אורנשטיין בנושא.

הנושים העומדים מאחורי בקשת הביטול הם 12 חברות ובהן שיש אלוני, איטונג, כרמית ומיסטר פיקס המיוצגות ע"י עו"ד רועי אהרוני וכן חברת הבניין עמרם אברהם המיוצגת ע"י עו"ד איתן ארז. היקף החובות הנטען כלפי 13 החברות מסתכם לטענתן ב־25 מיליון שקל.

בבקשת הביטול מגוללות הנושות את העובדות העיקריות ביחס לקרקע, ומזכירות כי זו כלל לא אוזכרה בבקשה המקורית להקפאת הליכים שהוגשה ע"י צ. לנדאו, ורק לאחר שהנאמנים המקוריים עוה"ד חגי אולמן ושולי גולדבלט הודחו מתפקידם הם הגישו דו"ח שהכינו ובו דווח קיומה של הקרקע והטענות לזכויות של חברת צ. לנדאו בה.

לפי הנטען בדו”ח, המקרקעין מיועדים לבניית 200 דירות בהתאם לשווי "מינימלי שבמינימלי" של 400 אלף שקל לקרקע לדירה. "הנאמנים הם אלה אשר חזרו והציגו את המקרקעין כנכס העיקרי והמהותי של החברה ולא בכדי", נטען בבקשת הביטול, כשהפעם הכוונה היא לנאמנים הנוכחיים - עו"ד ישראל בכר ועו"ד עומר גדיש - והוזכר כי גם באסיפת נושים שהתקיימה בנובמבר 2014 ובדיונים שונים בבית המשפט הוצגה הקרקע הזו כמקור הכספי העיקרי ממנו יוושעו הנושים הלא מובטחים.

בקשת הביטול אף מצטטת אמירה של הנאמנים בתגובה שהגישו לבית המשפט ושם נכתב כי "המקרקעין ששוויים המוערך עומד על עשרות מיליוני שקלים מהווים נכס משמעותי לקופת הקפאת ההליכים ויש במכירתם כדי להשפיע באופן דרמטי על הסדר הנושים שעתיד להתגבש בתיק זה ועל הדיבידנד הצפוי להשתלם לכלל נושי החברה, מובטחים ורגילים".

עוד נטען כי הנאמנים עצמם היו בדעה כי המשכון שרשום על המקרקעין לטובת האחים שפירא דינו בטלות ולכן הגישו בקשה לביטולו ולאשר את מינויים ככונסי נכסים לצורך מכירת המקרקעין. "יוצא אפוא שנכס זה שהוצג לאורך כל ההליך כתקוותם העיקרית של הנושים הבלתי מובטחים, נמסר ועסקה בעניינו קרמה עור וגידים מבלי שיחשפו בפני המבקשים, כמו גם יתר הספקים, כל נתונים ממשיים, חוות דעת שמאי וכו', ומבלי שתהייה בפניהם הזדמנות לתת את דעתם על כך".

הסכמים במחשכים

הנושים ממשיכים וטוענים כי כעת מסתבר להם שבין הנאמנים לבין חברת שפיר והאחים שפירא נוהל משא ומתן במחשכים אשר איש מהנושים הלא מובטחים לא ידע עליו ולא קיבל דיווח לגביו, ואף ההסכם שהוגש לביהמ"ש לא הובא לאישורם של הנושים.

צ. לנדאו ושפיר הגיעו להסכם בעקבות דיון שנערך בסוף חודש מאי, בו הנושים לא היו נוכחים, שבו עו”ד בכר ביקש מביהמ”ש לאפשר לו למכור את הזכויות של צ. לנדאו בקרקע ואילו מנגד הוגשה בקשה של האחים שפירא לממש את השעבוד שיש להם על הקרקע. בסיום אותו דיון הציע אורנשטיין לצדדים “להמשיך להידבר” וככל שלא יגיעו להסכמה לפנות להליך של גישור. בעקבות אותו דיון נסגר ההסכם בין הצדדים שהנושים דורשים כעת לבטל.

בנוסף, הנושים מוסיפים כי הבקשה לאישור ההסדר הוגשה יום אחד בלבד לאחר שנערך בבית המשפט דיון בנוכחות מרבית הנושים ועורכי הדין שלהם שעסק בסוגיית המשך הקפאת ההליכים, אך נושא הקרקע שהיה קריטי לאותו דיון לא דווח לנושים ולא היה להם מושג על הפשרה

המסתמנת.

הנושים תוקפים גם את אופן האישור המהיר של השופט אורנשטיין וטוענים כי יש טעם לפגם באישור ההסכם בצורה כזו ותוך התעלמות מעמדת הנושים, שכלל לא הובאה ולא התבקשה, וכי הדבר מוביל "למצב של חוסר אמון בהליך הקפאת ההליכים".

זמן קצר לאחר מכן התקבלה בבית המשפט בקשה של נושה נוספת - חברת גולדין עבודות חשמל שהחוב כלפיה עומד על 3 מיליון שקל וביקשה אף היא להצטרף לבקשת הביטול. בבקשתה נטען כי "מדובר בהחלטה הנותנת תוקף למו"מ בקשר לנכס מהותי שיש בו להוות 'קרש הצלה' לחובות שנצטברו מהחברה לנושים הלא מובטחים, כשמו"מ זה נוהל במחשכים מעל לראשם של הנושים באופן ששולל מהם את זכותם להביע עמדה בקשר להסדרים שנקבעו במהלכו".