תושבי שבדיה ודנמרק רוכשים דירות במרכז הארץ

תושבי חוץ שרוכשים נדל”ן במרכז הארץ הם לא עניין חדש, אלא שבשנה האחרונה נוספו לרוכשים המוכרים – מצרפת, בלגיה ואנגליה – יהודים ממדינות סקנדינביה, רובם משבדיה ודנמרק ומיעוטם מנורבגיה והולנד. בשנה החולפת בוצעו עשרות עסקאות מצד תושבי מדינות אלו, לאחר שנים רבות שבהן בוצעו בכל שנה רכישות בודדות בלבד.

הרכישות החדשות מתמקדות בעיקר ברבי קומות במרכז וצפון תל אביב ובהרצליה, עם העדפה לאזור החוף. חלק מהרוכשים עוברים לגור בדירות, וחלקם קונים כהשקעה עבור ילדיהם או כהכנה למעבר בהמשך. “בחודשים האחרונים תיווכתי בכ־30 עסקאות בתל אביב לבדה ויש עסקאות משמעותיות נוספות בעיר המצויות במשא ומתן” מעיד מרצ’לו אינצ’יליני, בעל סוכנות התיווך פרנצ’י נדל”ן המתמחה בתושבי חוץ. “יש התעוררות של רוכשים ממדינות סקנדיביות, בעיקר משבדיה, על רקע האנטישימיות שהם חווים”.

שדרות בן גוריון בתל אביב צילום: צביקה טישלר

“אין ספק שמתחילה התעניינות חזקה מצד תושבי המדינות הסקנדיביות, בעיקר מנורווגיה ושבדיה, בגלל העוינות שהם חשים שם" מספרת ורה זינדר, בעלת משרד תיווך ורה פריים בהרצליה פיתוח המתמחה אף היא בתושבי חוץ. "רבים באים לבדוק נכסים או לגור בשכירות בשלב ראשוני על מנת לבחון את השכונה והאזור. זו תופעה חדשה, לא זכור לי שהיו בעבר רוכשי דירות מקבוצת המדינות הללו”.

מחפשים שירותים קהילתיים טובים

הרוכשים הסקנדינבים של אינצ’ליני הם בעלי מקצועות חופשיים, אמידים למדי, המבקשים להתגורר בתל אביב או הרצליה קרוב לחוף הים. “לא מדובר ברכישות בהיקפים דומים לאלו של יהודי צרפת, אבל זה בהחלט התגבר בחודשים האחרונים והפך לתופעה”, הוא מדגיש.

כמה דוגמאות לרכישות שביצעו תושבי מדינות סקנדינביה בחודשים האחרונים: ברחוב אופנהיימר בצפון תל אביב נרכשה דירת 5 חדרים בגודל 122 מ”ר (עם מעלית ומרפסת) על ידי משפחה משבדיה (זוג עם שלושה ילדים) בסכום של כ־3.7 מיליון שקל. ברחוב פרישמן רכש תושב שבדי דירת 2 חדרים בגודל 50 מ”ר בכ־2.7 מיליון שקל. ברחוב רופין בעיר רכשו קונים משבדיה דירת 3 חדרים בגודל 67 מ”ר במחיר של 2.5 מיליון שקל. ברחוב סטימצקי ברמת אביב נמכרה דירת 3 חדרים בבניין עם מעלית וחניה בכ־2.3 מיליון שקל, לתושבת שבדיה בשנות השישים לחייה. זמן קצר לאחר מכן רכשה דירה נוספת בפרויקט מרינה וילג’ בהרצליה בכ־2.1 מיליון שקל, ובה היא מתגוררת כיום.

ברחוב בן גוריון בתל אביב בוצעו כמה רכישות מצד תושבי הקהילות הסקנדיביות בשנה האחרונה: זוג מדנמרק בשנות הארבעים לחייהם רכש דירת 3 חדרים המיועדת לשיפוץ בגודל 80 מ”ר בקומה ראשונה (ללא מעלית או חניה) בכ־3.75 מיליון שקל. דירת 5 חדרים בגודל 95 מ”ר בקומה רביעית, הממוקמת באותו רחוב קרוב יותר לחוף הים, נרכשה על ידי לקוח מלוקסמבורג ב־5.2 מיליון שקל.

אינצ’יליני מציין כי חלק מהרכישות חורגות מגבול תל אביב. כך למשל, בעסקה שבוצעה באמצעות משרדו ברחוב שנקר ברמת גן לפני כארבעה חודשים נמכרו כמה דירות בנות 3 ו־4 חדרים, נרכשו בידי תושבים משבדיה במחירים שבין 1.62 ל־2.2 מיליון שקל. “מדובר בלקוחות שהגיעו בזה אחר זה לרכוש דירות, הם מגיעים לרוב באמצעות המלצות אישיות ומהיכרות קרובה שלהם זה עם זה”, מבהיר אינצ’יליני.

ברמת גן בוצעו גם שתי עסקאות ברחוב השקמה בשנה האחרונה: דירת 3 חדרים נמכרה ב־1.45 מיליון שקל לרוכשים מדנמרק, ודירת 4 חדרים באותו רחוב נמכרה בכ־1.75 מיליון שקל, לרוכשים משבדיה.

העובדה שתל אביב נמצאת במוקד הרכישות אינה מפתיעה: על פי נתוני משרד הבינוי, תל אביב ממוקמת במקום השני ברשימת הערים המועדפות על תושבי חוץ. מניתוח העסקאות שבוצעו ב־2013 על ידי תושבי חוץ עולה כי 31% מהן בוצעו בירושלים; כ־18% בתל אביב; כ־11% בנתניה וכ־6% באשדוד.

מרצ'לו אינצ'ינילי צילום: אוראל כהן

“חלק מהלקוחות הם ישראלים לשעבר או בנים של יורדים, ומרביתם ממשיכים להחזיק את עסקיהם מעבר לים גם לאחר המעבר” מספרת ורה זינדר. “יש לי לקוחה משבדיה שמבקשת לשכור דירה בהרצליה פיתוח כדי לבחון את ההתאקלמות של ילדיה במקום. לכן הם מחפשים לרוב גם שירותים קהילתיים טובים, בתי ספר וגנים. הנכסים שהרוכשים הללו מחפשים בהרצליה פיתוח נעים בטווח של 4-3 מיליון דולר. אלו לקוחות אמידים, אבל לא עשירים כמו רוכשים מצרפת שרכשו פה בעבר נכסים במחירים גבוהים בהרבה".

“הגעתי לכאן בגלל תחושות שלי ושל רבים מחברי הקהילה היהודית בשבדיה בשנים האחרונות” מספרת רוזמרין, יהודיה תושבת שטוקהולם לשעבר שרכשה בשנה האחרונה דירה בצפון תל אביב. “האנטישמיות התגברה, אי אפשר ללכת עם מגן דוד מבלי לחוש בעוינות. רבים מחבריי היהודים מתעניינים וחושבים על מעבר, על אף שמרביתם נולדו וגדלו בשבדיה”.

עו”ד דורון אריאל המתמחה בתחום הנדל”ן היוקרתי, מאשר כי מדובר בתופעה חדשה בשוק הנדל”ן בתל אביב: “אלו ניצנים של תופעה, אנחנו בהחלט מרגישים את זה, אם כי לא ברור לי איך זה קרה ומה המניעים לכך. בפלח השוק של תושבי החוץ אנחנו רגילים לצרפתים, אמריקאים, קנדים ומדינות אחרות. לא היו עד כה רוכשים ממדינות סקנדיביה. לפי ההערכות שלי ומשיחות עם קולגות בענף, מדובר בכמה עשרות נכסים לפחות שנמכרו בתל אביב – ובגלל גודלן של הקהילות הללו זה בהחלט נחשב לכמות גדולה. לאחרונה מכרנו כמה דירות יוקרה לרוכשים משבדיה והולנד במרכז תל אביב, קרוב לקו הים. כמעט בכל העסקאות אחד מבני הזוג הוא ישראלי לשעבר שירד מהארץ לפני שנים רבות”.

בוחנים לראשונה אפשרות הגירה

שי פלבר, סמנכ”ל קשרי קהילה בסוכנות היהודית, מסכים כי מדובר במגמה: “יש בהחלט שינוי מצד יהודי המדינות הללו”, הוא מאשר. “אנחנו לא מדברים עדיין על מספרים דרמטיים משום שמלכתחילה הקהילות בסקנדינביה אינן גדולות אבל בעקבות התגברות מקרי האנטישמיות בשנה האחרונה יש התעוררות והיערכות של חלק מחברי מהקהילות הללו, שלראשונה בוחנים את האפשרות לעבור לישראל, או לחזור אליה, כשמדובר בישראלים לשעבר”.

פלבר מציין כי “בעיר כמו מאלמו בשבדיה יש היום רוב מוסלמי וקהילה יהודית קטנה של כמה מאות תושבים, והעוינות שם מורגשת. בחודשים האחרונים הותקפו בתי עסק של יהודים במאלמו והושחת בית הקברות היהודי בעיר. משטרת מאלמו החליטה להציב שוטרים שיאבטחו את בית העלמין. רכישת דירה בישראל היא סוג של היערכות מבחינת הקהילה שם. חשוב להבין שלא כל רוכש בהכרח עושה עלייה, אבל חלקם מתחילים להכין את הקרקע למהלך כזה”.