שבעה קיבוצים נבחרו לפיילוט רכישת הקרקעות מהמדינה

שבעת הקיבוצים שישתתפו בפיילוט של התנועה הקיבוצית ורשות מקרקעי ישראל הם שדה יואב, מצר, עברון, נצר סרני, מעלה גלבוע, עין המפרץ ומבוא חמה, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בפיילוט שמטרתו יישום החלטה 1380 (חלופת האגודה) שהתקבלה בספטמבר במועצת מקרקעי ישראל. החלטה זו מאפשרת לאגודה השיתופית בקיבוץ לרכוש את האדמה המיועדת למגורים, בשעה שחבר הקיבוץ משלם על בניית הבית ויקבל פיצוי שווה ערך להיקף ההשקעה אם יעזוב את הקיבוץ. כך יוכלו הקיבוצים לחדש את הבנייה לאחר תקופת יובש ארוכה שבה היו חסמים שעצרו את הבנייה, והמדינה תוכל להוסיף עשרות אלפי יחידות דיור. הסכומים שישלמו הקיבוצים על הקרקעות ייקבעו בהמשך הפיילוט. לדברי איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, "מדובר בהישג משמעותי בנושא הבנייה בקיבוצים. עם זאת אנחנו ממשיכים לקדם את חלופות השיוך הנוספות, ופועלים כדי שהפיילוט לא יהיה צעד מנותק אלא ראשית תקופה שבה הקיבוצים ישובו לבנות ולצמוח".

איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית צילום: ארז ביט

הוחלט להתחיל בביצוע פיילוט בשל מורכבות התהליך, ולכן נקבע כי הקיבוצים שנבחרו יזכו לליווי צמוד מטעם הצוות המשולב, המורכב מאנשי התנועה הקיבוצית ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). הפיילוט זכה לביקוש רב ונרשמו אליו כ־150 קיבוצים (מתוך כ־270 קיבוצים בכל הארץ). לבסוף נבחרו, כאמור, שבעה, אך ייתכן שכבר עתה יחלו גם קיבוצים שלא נבחרו לפיילוט ליישם את ההחלטה.

בבחירה ניסו לכלול קיבוצים ממגוון מיקומים וסוגים בהתאם לשלושה פרמטרים: פריסה ארצית, פריסה דמוגרפית ומידת היתכנות ליישום - כלומר מספר הנחלות ובתי האב, אזורי עדיפות לאומית (אזורי פריפריה הזכאים לסיוע ותמריצים) ועמידה בגבולות תמ"א 35. כך, חמישה מתוך שבעת הקיבוצים נמצאים באזורי עדיפות לאומית, אחד (מעלה גלבוע) הוא נציג הקיבוץ הדתי, ולכל השבעה פוטנציאל תכנוני ודמוגרפי להתרחבות. רונן רותם, מזכיר קיבוץ שדה יואב, אמר כי "הנטייה הטבעית שלנו היא לא לבחור בשיוך קנייני, אלא בשמירה על המקום של האגודה בקהילה". נרקיס גביש־רגב, יו"ר קיבוץ עברון, הסכים והוסיף: "החברים פחדו משיוך קנייני, לא רצינו שיגיעו לכאן אנשים שכל מטרתם תהיה לעשות עסקאות נדל"ן בתוך חצר הקיבוץ. רצינו חלופה שתאפשר לחברים ביטחון וגם תשמור על אופי המקום".

הבעיות העיקריות הצפויות לקיבוצים ביישום ההחלטה הן העלות הגבוהה של הקרקע, והתנאי של הרשות להסדיר שימושים חורגים - למשל מפעל שנבנה על קרקע חקלאית ויש לשנות את ייעוד הקרקע שלו.