פסיקה: תפצה את שכניה ב-400 אלף שקל בגין עצירת פרויקט פינוי-בינוי

דיירת סרבנית בבית משותף בחיפה, אשר מסרבת להתפנות מדירתה במסגרת פרויקט פינוי-בינוי שנחתם בהסכמת כל שאר דיירי הבניין, תיאלץ לפצות את שכניה בסכום של 400 אלף שקל, כך פסק בימים האחרונים בית המשפט העליון. פסק הדין של העליון, שניתן בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, ברשות השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל ונעם סולברג, אישר בכך פסק דין שניתן לפני כשנה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה - עליו ביקשה הדיירת הסרבנית לערער.

המקרה שבו דן בית המשפט עוסק בבניין שבו 18 דירות, ששטח כל אחת מהן 40 מ"ר. במסגרת רצונם של הדיירים לשפר את מגוריהם ולקדם עסקת פינוי בינוי בבניין, חתמו כל 17 הדיירים האחרים בו על עסקה במסגרתה התעתד היזם לפנותם על חשבונו, לשכן אותם למשך תקופת ההריסה והבנייה מחדש - ולקבל בתום הבנייה דירות בנות 75 מ"ר כל אחת, הכוללות ממ"ד, מרפסת ומחסן. היזם מצדו, התעתד לקבל בבניין החדש שבע דירות חדשות שירשמו על שמו.

שכונת הדר בחיפה (ארכיון) צילום: גיל נחושתן

"מכיוון שההסכם עם היזם קבע שתנאי לתחילת העבודות הינו תיקון צו רישום הבית המשותף, הכרוך בהסכמת בעלי כל הדירות בבית המשותף, לא יצא הפרויקט אל הפועל עד כה", נכתב בפסק הדין.

לאורך הדרך הצהירה הדיירת, שאינה מיוצגת על ידי עורכי דין, כי סירובה להיות חלק מהפרויקט הוא "סירוב סביר" וכי אין לחייב אותה בתשלום פיצויים. בין השאר טענה כי סירובה נבע מהדרישה להחתימה על חוזה שכלל הצהרה כי דירתה נקייה מכל חוב, אף שבאותה עת רבץ על הדירה חוב בסך של כ-51,000 שקל לעיריית חיפה ולמינהל מקרקעי ישראל; כי הדירה החדשה שהוצעה לה ממוקמת נמוך יותר מתחת למפלס הכביש בהשוואה לדירתה הנוכחית; כי בבניין החדש שייבנה יישלל ממנה הנוף הנשקף מדירתה הנוכחית; וכמו כן, כי בניגוד למרבית הדירות בבניין אשר מושכרות על ידי בעליהן, הרי שהיא מתגוררת בדירתה בפועל.

אולם בפסק הדין שניתן כעת על ידי העליון, צוין כי במהלך הדיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בחיפה הוצעו לדיירת הסרבנית מספר רב של הצעות במטרה לשנות את דעתה. בין השאר הוצעו לה תוספת זכויות, כאלה שלא הוענקו לדיירי הבניין האחרים, לצד הצעה להבטיח לה דירה במפלס גבוה יותר בבניין החדש, או לרכוש את דירתה בסכום שיכלול גם את סילוק חובותיה – אך הדיירת נותרה בסירובה, מבלי שסיפקה נימוק משכנע.

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי הדיירת הסרבנית תצטרך לפצות את הדיירים בסך של 400,000 שקל, סכום נמוך יחסית ביחס לנזק הכלכלי שנגרם לבעלי הדירות., אשר דרשו סכום של 1.79 מיליון שקל פיצוי.

בהחלטת העליון הוחלט להשאיר את סכום הפיצוי ובהחלטה ציין בין השאר השופט סולברג את הדברים הבאים: "בעל הדירה אינו דר בבדידותו, אלא הוא חלק מקהילה...אוי לסרבן ואוי לשכנו. הסרבן - אוטם את אוזניו משמוֹע, עוצם את עיניו מראוֹת, ודבק בסרבנותו. כזו היא המערערת. מה שטוב ל-17 שכניה, אינו טוב דיו עבורה; הטבות שניתנו לה מעבר למה שניתן לדיירים אחרים, גם על חשבונם, אינן מניחות את דעתה; הצעות להצטרף לפרוייקט פינוי-בינוי בתנאים מיטיבים לעומת שאר בעלי-הדירות, או למכור את דירתה בתמורה העולה על ערכּהּ, דחתה. אוי לה, למערערת, משום שדרך הילוכה מנוגדת להיגיון, חסרת תוחלת, ופוגעת בה-עצמה; ואוי לשכניה. היא, אחת ויחידה, 'תוקעת' את הפרוייקט כולו".

עו"ד צבי שוב, מומחה בדיני תכנון ובניה, ציין כי "מדובר בפסק דין חשוב בעיקר בימי לחימה שבהם תושבים רבים רואים בהתחדשות עירונית, במסגרת פינוי בינוי או תמ"א 38, הזדמנות להחליף את דירתם הישנה והלא ממוגנת בדירה חדשה עם ממ"ד". לדבריו, "בית המשפט העליון מחזק את פסיקת המחוזי שקבעה שעל דייר סרבן לשלם פיצויים לשכניו באם הוא מתנגד התנגדות לא עניינית, להליך של פינוי ובינוי ובכך מונע התחדשות של כל הבניין. פסק דין זה יסלול את הדרך להסרת חסמים נוספים הנוצרים מהתנגדויות של שכנים להתחדשות עירונית" .