דרושים פקידים

אין ויכוח שהשרשרת שאמורה לספק היצע מספק של דירות חדשות לא עובדת בקצב הנדרש. היא סובלת מחסמים רבים משלב התכנון והרישוי ועד שלב הביצוע. הפתרונות המוצעים רבים, אולם בדרך כלל ההיבט האנושי נסתר מהעין: חשיבותם של האנשים שמאחורי הקלעים, האחראים על העשייה היומיומית שמניעה את תהליך התכנון בישראל. האמת הפשוטה היא שמחסור בכוח אדם ברשויות המקצועיות האחראיות על התכנון גורם לצווארי בקבוק קשים המעכבים תוכניות בנייה רבות.

ועדת תכנון ובנייה. הוד"לים לקחו את אנשי המקצוע מהוועדות הרגילות צילום: עמית שעל

בסופו של דבר, או אולי בתחילתו, הפקידות המקצועית היא שעושה את העבודה השוטפת של בדיקת תוכניות, הכנתן לדיון וקידומן לקראת אישור. האנשים בוועדות התכנון והבנייה המקומיות, המחוזיות ובמועצה הארצית על שלוחותיה, וכן ובמשרדי הממשלה השותפים לתהליך התכנון - ובהם תחבורה, הגנת הסביבה, בריאות, ביטחון ועוד - הם שנדרשים לקבל את ההחלטות המקדמות את התהליך. הם עושים זאת כשהם נתונים לעומס וללחץ קשים, וכשמרחב התמרון העומד לרשותם הולך ופוחת. הפקידות עושה מאמץ לעמוד במשימות המוטלות עליה, אבל משאביה אינם מספיקים כלל וכלל.

כדי שהוועדות המקצועיות יצליחו לעמוד בקצב הנדרש, חייבים לתקצב אותן באופן נדיב. כיום, התהליך מתנהל במחסור חריף מאוד בכוח אדם מקצועי. השקעה מתאימה במשרות חדשות ובבעלי תפקידים שימלאו אותן תגדיל את היצע הדיור ותוריד את מחירו. לא צריך להיבהל מההשקעה: התקציב עדיין יהיה זול משמעותית מתוכניות אחרות, שיעלו למדינה מיליארדי שקלים בהטבות מס. בעשרות מיליוני שקלים בודדים בשנה, ניתן להבטיח שבוועדות ובמשרדים הממשלתיים יהיה שפע של כוח אדם מקצועי ואיכותי, שינפיק מספיק תוכניות מאושרות.

כמה דוגמאות ימחישו היטב כיצד המחסור באנשי מקצוע פוגע קשות בקידום פרויקטים למגורים. כך למשל, בדיקת ההיבטים התחבורתיים של כל התוכניות במרכז הארץ מוטלת על כתפיהם של אנשים בודדים במשרד התחבורה. גם אם יעבדו 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה, קבלת האישור תישאר בצוואר בקבוק. מכיוון שתוכנית אינה מקבלת אישור ללא התייחסות תחבורתית, יש צורך דחוף בהוספת כוח אדם מיומן שיוכל להגיב במהירות למגוון התוכניות, בהיקפים אדירים, המקודמות במרכז הארץ.

באופן דומה, גם קבלת אישור מרשות שדות התעופה לגובה מותר למבנים לוקח שבועות רבים, וקבלת אותו אישור ממשרד הביטחון לוקח זמן רב עוד יותר. מדוע? כי גם כאן, עוסקים במלאכה 3–2 אנשים, הנאלצים להתמודד עם עשרות רבות של תוכניות, והתור לקבלת אישור מתארך מיום ליום.

מחסור בכוח אדם מקשה מאוד גם על התכנסותן של ועדות מיוחדות, שהן קריטיות במהלך התכנוני. כך לדוגמה, רשות מקומית באחת הערים המבוקשות בישראל ביקשה לקדם תוכנית להתחדשות עירונית הכוללת 350 יחידות דיור. לאחר שוועדת ההתנגדויות בוועדה המחוזית קיבלה החלטה שלא אפשרה את מימוש התוכנית, החליטה הוועדה המקומית לערער למועצה הארצית לתכנון ולבנייה. המועצה הארצית חזרה על החלטתה של הוועדה המחוזית, וכל פתרון שהוצע על ידי הוועדה המקומית, נדחה על הסף. ושוב, ובצדק רב לדעתי, ערערה הוועדה המקומית על ההחלטה.

אלא שכל הליך ערעור כזה נמשך יותר משנה. וזאת למה? כי רק ועדה אחת - ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה - דנה בערעורים כאלה, כשהיא מנקזת אליה ערעורים מכל הארץ. בשל מחסור קשה בכוח אדם, הוועדה מתכנסת בממוצע רק פעם בחודש. וכך, 12 שנה לאחר שהחל המהלך לקידום אותה תוכנית, אנו רחוקים ממימושה.

כוח אדם מקצועי בגופים הציבוריים האמונים על תהליך התכנון והבנייה בישראל הוא תנאי הכרחי לקיומו של תהליך יעיל של קבלת החלטות, הדרוש כל כך להגדלת היצע הדירות בשוק. זהו משאב חיוני, שצריך להיות בשפע. אלו האנשים המשמעותיים ביותר בהנעת תהליכי התכנון, ולכן יש לתגמל אותם באופן ראוי על פי מערכת תגמול התלויה בהישגים ומעודדת קבלת החלטות. השקעה כזו גם תאפשר לרשויות התכנון בארץ לצרף אליהן כוח אדם איכותי ורב, וכדי לאפשר להם לקבל החלטת אמיצות שיעצבו את עתידנו, יש לתת להם סמכות כפי שניתנה לוועדות החדשות.

כך, בתקציב שיחסית אינו גדול, תוכל הממשלה לפתוח צווארי בקבוק מעיקים ולהגדיל את ההיצע של יחידות הדיור - הבעיה שכה מקשה על שוק הנדל"ן. זהו תהליך שתוצאותיו לא מיידיות, אבל הוא תנאי הכרחי ליצירתו של שינוי כלשהו.

הכותבת היא אדריכלית ומנהלת־שותפה בחברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע