הרכבת תקים קניונים ומרכזי מסחר בתחנות
ברכבת ישראל מעריכים שבתוך 15-10 שנים יגיעו הכנסותיה המהשכרת שטחי המסחר לכ-1.5 מיליארד שקל
רכבת ישראל חתמה היום (ג') על הסכם הפיתוח החדש שלה. הסכם זה, שגובש מול מינהל מקרקעי ישראל, מבטיח להקים בתחנות הרכבת מרכזי מסחר וקניונים בהיקף ארצי של 7 מיליון מ"ר ויכלול בנייני משרדים, רשתות שיווק וחנויות עם אפשרות פוטנציאלית לספק מקומות בילוי לכ-170 אלף איש.
- שיא חדש לרכבת: ב-2013 נרשמו 45 מיליון נסיעות - עלייה של 12%
- ועד עובדי הרכבת סגר חלק מהמוסכים במחאה על כניסת חברה חיצונית לתחזוקת הקרונות
- קרונות של הרכבת הקלה יגיעו 5 שנים לפני המסילה
ההסכם הנוכחי הוא נדבך של הסכם הפיתוח של רכבת ישראל שיצא בקול תרועה רמה לפני כשנתיים ונתקע עד היום בנבכי הבירוקרטיה. הסכם הפיתוח של הרכבת כלל בזמנו 3 מהלכים עיקריים – הוצאה של 30% מתחזוקת הקרונות למיקור חוץ, פתיחת חברת בת לפיתוח נדל"ני ופתיחת חברת בת נוספת לתובלה.
המהלך הרביעי, שהוא צופה פני עתיד, אמור להמיר את ציוד הרכבת והתשתית שלה לחשמלי. עד היום השלימה הרכבת רק את הוצאת תחזוקת הקרונות למיקור חוץ, כאשר החתימה על ההסכם היום אמורה להוציא את אחד השלבים הנוספים שיהפכו את רכבת ישראל לחברה בעלת היקף הכנסות גבוה משמעותית מהנוכחי.
איורע החתימה על ההסכם בין הרכבת למינהל מקרקעי ישראל 15 שנים עד לפיתוח מלא
ברכבת ישראל מאמינים שב-15-10 שנים הקרובות תגיע רכבת ישראל להיקף הכנסות שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל רק מהשכרת שטחי המסחר ברחבי הארץ. ההסכם שגובש מחלק את תחנות רכבת ישראל ל-4 קבוצות (מטרופוליני, גדול, בינוני וקטן) עם הסכם פיתוח ייעודי לכל תחנה. כך למשל, תחנה קטנה ופריפריאלית תוכל לפתח את שטחי המסחר שלה ולהעמיד לשוכרים שטח בשל עד 1,500 מ"ר. תחנה גדולה תוסיף לשטחה עד 6,000 מ"ר ואילו תחנות מטרופוליניות יכללו הקמת בניני משרדים.
ההסכם הנוכחי גובש בשיתוף משרדי התחבורה, האוצר, השיכון ונמינהל מקרקעי ישראל. לטענת רכבת ישראל הפיתוח וההכנסות הנלוות יבטלו את הסכמי הסובסידיה של הרכבת מול המדינה.
יצוין שרכבת ישראל סובלת זה שנים מתפעול הפסדי ולפי נתוני רשות החברות הממשלתיות הרכבת סיימה את 2012 בהספד של 268 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 247 מיליון שקל ב-2011 והפסד של 165 מיליון שקל ב-2010. מינהל מקרקעי ישראל תקבל 2% לשנה מכלל הכנסות הרכבת משירותים תפעוליים, 8% לשנה מההכנסות משירותים מסחריים ותשלום מהוון של 49 שנה של זכויות בניה וזכויות מסחריות מעל למתחמי הרכבת.
שר התחבורה, ישראל כץ: "ההסכם נועד לפתח את רכבת ישראל שהיא אינה רק כלי להסעת המונים ממרחקים אל המרכז וממנו. כל תחנה היא פוטנציאל לפיתוח פעילות עסקית בסביבה שבה היא ניצבת. ההכנסות מהמיזמים במרכז יסייעו בפיתוח תשתיות הרכבת בכל הארץ לצד קידום ופיתוח הסביבה העסקית. הפריפריה בישראל היא קרובה במונחים עולמיים. היום אפשר להגיע משדרות לת"א בשעה במסגרת רכבת הנגב".
שר האוצר יאיר לפיד השווה את המצב הנוכחי לזה הקיים באירופה ואמר שבכל מקום שם תחנת רכבת היא מקום לערוך קניות או לשבת לאכול. "זהו חיבור בין תועלות כלכליות לתשתיות תחבורה והוא עתיד לשנות לא רק את היקף הנוסעים אלא גם את היקף השימושים".
שר השיכון אורי אריאל הלין שלקח 10 שנים כדי להוציא את ההסכם הזה אל הפועל, והפתיע את הנוכחים בהצעה מקורית להקים גגות קירוי מעל כבישים קיימים כדי שניתן יהיה בעתיד להקים עליהם מקומות מסחר.
